הטייקונים הם תוצאה של דת ההפרטה

לפי ניבויי דת ההפרטה, הגעה של בעלים פרטיים לקונצרנים ממשלתיים הופכת אותם מיד ליעילים יותר, וכולם מרוויחים

אביה ספיבק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הפגנה נגד מתווה הגז
הפגנה נגד מתווה הגז. נתניהו מעניק את רווחי הגז ליצחק תשובהצילום: עופר וקנין
אביה ספיבק

איך צמחו הטייקונים ומדוע נפלו? החוקר העתידי של כלכלת הטייקונים יראה קו ברור בין כל המקרים האלה, כולל פשיטות הרגל שלהם: המדינה היא זאת שיצרה את הטייקונים. המדינה רצתה להפריט בכל מחיר את נכסיה — בזק, בנקים, וקונצרנים כמו כיל.

מדובר היה בנכסים טובים, ועדיין, למרות חוסנה הכלכלי, ישראל נחשבת למקום שופע איומים, וקשה היה למצוא משקיעים עתירי ממון שיבואו מחו"ל. כך נסללה הדרך למינופם של אנשי עסקים מקומיים. הבנקים העמידו אשראי גדול, בתנאים נוחים וללא בעיות לאנשי עסקים ישראלים, שמוכנים היו לרכוש את הנכסים על המדף.

בתנאים כאלה יכולות להתרחש עסקות מוזרות, כמו זו שבה רכש נוחי דנקנר את בנק הפועלים באשראי מבנק לאומי או עסקה נוספת הרשומה על שמו — רכישת אי.די.בי באשראי מקרן הפנסיה מבטחים.

המינוף העצום של הרוכש מהווה סיכון גדול: כאשר מתרחש אירוע שלילי, החברה עלולה להתמוטט. יתרה מזאת — הרוכשים, שהצליחו לרכוש חברות ענק עם הון קטן, ייחסו לעצמם את ההצלחה הכבירה, ואולי אף כוחות על־טבעיים. ההצלחה הגדילה את התיאבון שלהם להימורים שהתבררו ככושלים. עסקות מסוג זה ראינו אצל אליעזר פישמן, שהימר בכסף גדול על הלירה הטורקית; אצל לב לבייב שיצא להרפתקת ייזום נדל"ן יקרה ברוסיה; ואצל נוחי דנקנר, שהשקיע מיליארדים מכספי הציבור בעסקה חפוזה במניות הבנק השווייצי קרדיט סוויס.

ואיפה היה משרד האוצר? הפיקוח על הבנקים? הפיקוח על שוק ההון? אלו השאלות המרכזיות שעולות לנוכח קריסתם של הטייקונים והניסיון להבין איך הגענו למצב הזה. התשובה היא שכולם היו שבויים בדת ההפרטה. בלי אשראי אי־אפשר לעשות הפרטה, ולאנשי העסקים הישראלים לא היו כיסים עמוקים מספיק כדי לבצע את העסקות שחיכו על המדף. בנקודה הזאת התחילה עצימת עין קולקטיבית של הרגולטורים, שאיפשרה למינוף להשתולל. משאלת הלב של המדיניות הזאת היתה אחת: שכלכלת ישראל תנוע מהשלב הסוציאליסטי שלה לשלב הקפיטליסטי. לפי ניבויי דת ההפרטה, הגעה של בעלים פרטיים לבזק תהפוך אותה מיד ליעילה יותר, ברגע שבו יגיע בעלים פרטיים לכיל — הקונצרן יפרח, וכלום ירוויחו כמובן, בעיקר הציבור והצמיחה.

לא רק המפקחים היו שבויים בדת ההפרטה, אלא גם התקשורת. הטייקונים היו גיבורי התרבות החדשים, אנשים שעשו את עצמם — Self Made Men. הטייקונים גם שלטו בחלק מהתקשורת, האלקטרונית והכתובה. גם בתי המשפט נתנו להם רוח גבית; שאול אלוביץ' רצה לשלם דיווידנד מבזק, מוגדל יותר מזה שהרווחים איפשרו לו. לשם כך צריך את אישור בית המשפט, והוא קיבל אותו בלי שום בעיה.

ואז קרו המשבר של 2009 והמחאה החברתית של 2011, והרוח הכללית בישראל השתנתה. העיתונות הכלכלית עשתה סיבוב פרסה: הקוסמים הפיננסים של אתמול נהפכו לאויבי העם, שמערערים את קרנות הפנסיה בהפסדים שלהם. התחלנו להבין את הדפוס: הבעלים החדשים שנולדו עקב דת ההפרטה היו עסוקים בחליבת הקונצרנים למטרותיהם האישיות. כך למשל, מכר דנקנר לקונצרן שלו (שברובו מוחזק על ידי הציבור) את חברת התעופה המפסידה שהחזיק בה — ישראייר; גם את רכישת "מעריב", שבה הפסיד הקונצרן (הציבור) 200 מיליון שקל, קשה היה להצדיק בכלים כלכליים. אלוביץ' היה עסוק בשאיבת דיווידנדים מבזק ובמכירת yes מעל לערכה הכלכלי — עניין שמתברר בימים אלה במשרדי החקירות של רשות לניירות ערך.

שינוי הלך הרוח חילחל גם לבתי המשפט והרגולטורים: בתי המשפט התחילו לבחון באהדה תביעות ייצוגיות נגד ניצול החברות הציבוריות על ידי בעלי שליטה ועסקות מפוקפקות. זו האווירה זאת שתמרצה את הרשות לניירות ערך לבחון את עסקות אלוביץ', והכריחה את המפקחת על הבנקים והבנקים לדרוש מפישמן להיות פושט רגל.

האדם היחיד שלא הפנים את השינוי הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפי השיטה הישנה — מעניק את רווחי הגז בים התיכון לטייקון יצחק תשובה. לשם כך, חיל הים מוציא סכומים גדולים מכספי המדינה כדי להיערך להגנה על דוֹברות הגז של תשובה בעזרת ספינות מיוחדות שהוא קונה בגרמניה מחברת טיסנקרופ. מעניין לאן תתפתח העלילה הזאת.

פרופ' ספיבק הוא מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קסטרו מבצע מבצעים

"לא הייתי מאשר דבר כזה בחיים": האמת על "המבצע ההזוי" של קסטרו

רובע האמרבי בסטוקהולם. חברות הנדל"ן השוודיות איבדו 30% מערכן השנה

"התפרקות גדולה": אירופה מתכוננת לתיקון חריף בשוק הנדל"ן