היטלי ההשבחה הורגים עסקים קטנים

במקום שהרשויות ייהנו ממס ומארנונה על הנכס - העסקים נסגרים לפני שהתחילו לעבוד, בלי יכולת לשלם את ההיטל

אלחנן משי
רחבת כיכר רבין בתל אביב
רחבת כיכר רבין בתל אביבצילום: דניאל בר און
אלחנן משי

משרדי ראש הממשלה והאוצר הודיעו על קיצוץ של 25% בביורוקרטיה וברגולציה, אבל הם כשלו בהקלה על הליך גביית היטלי השבחה.

אחד הנושאים הקשים ביותר לאזרח המבקש להתפרנס הוא הוצאת רישיון עסק. כשהעסק חייב באישור לשימוש חורג בנכס, הדברים מסתבכים אף יותר. קבלת היתר לשימוש חורג דורשת הליך ארוך ויקר שבלשון המעטה אינו תואם את קצב ודרישות החיים המודרניים, והחיוב בהיטל השבחה מייקר אותו בהרבה.

נקודת המוצא של המחוקק היא ששימוש חורג בנכס מעלה את שוויו. ההפרש בין ערך הנכס לפי השימוש המקורי לבין ערכו החדש נחשב ערך ההשבחה. 50% מערך זה ישולם לעירייה מראש, לכל תקופת האישור, כהיטל ההשבחה.

תשלום ההיטל נדרש בפועל רק כאשר האזרח נזקק לשירותי העירייה, שמתנה את מתן האישור בתשלום ההיטל. המקרים הנפוצים הם בקשה לאישור בטאבו להעברת הנכס במועד מכירתו, ובקשה לרישיון עסק.

בניגוד למיסוי אחר, המתייחס להכנסות שכבר נוצרו, כשמדובר בהשבחה, הדרישה היא שההיטל ישולם מראש בעבור רווחים שבעל הנכס — שבמקרים רבים אינו בעל העסק — אולי ירוויח בתקופה שאושרה לשימוש חורג. למותר לציין כי האינטרסים של בעל הנכס ובעל העסק אינם זהים. בעל הנכס עשוי לגלגל את תשלום המס על השוכר, שגם כך נדרש להוצאות כבדות ביותר לשם הקמת העסק וביסוסו.

כך נדרש בעל העסק, עוד בטרם הרוויח אפילו שקל אחד, לשלם עשרות אלפי שקלים על חשבון רווח עתידי שאולי לעולם לא ירוויח. הדרישה לתשלום מראש של מלוא היטל ההשבחה גורמת למספר רב של בעלי עסקים לזנוח את הליך קבלת הרישיון, ולעתים גם את הקמת העסק עצמו.

במסגרת חוק ההסדרים ל–2017–2018 יזם משרד האוצר תיקון לחוק רישוי עסקים, המצמצם את הקשר בין קבלת רישיון העסק לבין גביית היטל ההשבחה. לפי התיקון, רישיון עסק יונפק עם אישור השימוש החורג, ורק 25%–40% מסכום היטל ההשבחה ייגבו מראש. הליך האישור, הכרוך בביצוע שומה לנכס, נותר בעינו.

במהלך הדיונים בתיקון זה נתקלנו בהתנגדות חריפה של מרכז השלטון המקומי, שלא רצה לוותר על האפשרות לגבות היטל השבחה. בסופו של דבר, עד היום לא תוקנו תקנות ליישום החוק החשוב הזה.

במקום ליהנות מארנונה מוגדלת מהעסק שתשולם מדי חודש, במקום שהמדינה תיהנה מהכנסות ממס הכנסה על דמי השכירות של הנכס, במקום ליהנות ממקום תעסוקה לעובדים שגם כך משלמים מס הכנסה על משכורתם, ובמקום ליהנות ממקום תעסוקה או בילוי שיוסיף נפח פעילות לרשות המקומית — "שוחטים" עסקים שאין להם יכולת לשלם את היטל ההשבחה עוד לפני שהתחילו לעבוד, ומביאים אותם עד כדי סגירה ממשית. כך לא מצמצמים רגולציה.

הכותב היה מנהל אגף רישוי עסקים בעיריית תל אביב־יפו

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"