הרופאים מובילים את מערכת הבריאות להצלחה, תנו להם להמשיך לנהל

למען מדינת ישראל, חשוב שמי שינהיגו את המערכת יהיו רופאים שישלבו בין רפואה טובה לתחשיבים כלכליים

מיכאל הלברטל
מיכאל הלברטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חדר המיון בבית החולים איכילוב
חדר המיון בבית החולים איכילוב. מחסור של אלפי מיטות אשפוזצילום: ניר כפרי
מיכאל הלברטל
מיכאל הלברטל

כבר מהסתכלות בתואר המוצמד לשמי, העובדה שאני סגן מנהל בית חולים ובימים האחרונים נבחרתי ליו״ר האיגוד למינהל רפואי, ניתן לפטור את מאמרי כמונע מאינטרס מקצועי ומהחשש שגורמים חיצוניים יפגעו בשליטה הפרופסיונלית של הרופאים על בתי חולים. אבל מעבר לכל התארים, אני אזרח ישראל, והמניע העיקרי לעשייה שלי בכל השנים — ואם יותר לי לומר גם של מרבית מחברי — הוא טובת אזרחי המדינה וזכותם לרפואה טובה ומכובדת.

בשנים האחרונות זה הפך להיות ספורט לאומי — לתקוף ולהשמיץ את הרופאים ואת העוסקים בבריאות. נראה נכון להתחיל בעובדות על מערכת הבריאות הישראלית.

ההוצאה על בריאות בישראל היא בשיעור של 7.6% מהתמ"ג, למעשה ללא שינוי כבר 15 שנה — מה שנחשב הצלחה לא מבוטלת של אלה היושבים על הקופה לדורותיהם. למספר הזה יש משמעות רבה, שמתבטאת בכך שהמערכת נמצאת בחוסר משאבים קיצוני תמידי. למערכת הבריאות יש מחסור של אלפי מיטות אשפוז לסוגיהן, מחסור בתקינת רופאים, מחסור קיצוני בתקינת סיעוד, ולמעשה היא פועלת ללא תקינה ברורה במרבית מתחומי הרפואה הנלווים.

אף שמערכת הבריאות הישראלית מדורגת בכל הפרמטרים המצוינים לעיל בתחתית הדירוג, בהשוואה לכל מדינות העולם המערבי, איכות שירותי הבריאות בה במדדים אובייקטיביים הם בין הגבוהים בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לפלא בעולם הרפואי המקצועי.

ניהול של מערכות בריאות הוא ללא ספק מקצוע, וכמו כל מקצוע אחר הוא מצריך הכשרה וניסיון. העידן שבו רופאים קיבלו תוארי ניהול רק על סמך יכולות קליניות ואקדמיות, הוחלף לפני כמה שנים בדרישה ברורה להתמחות מובנית בניהול — כדי להתחרות על עמדות ניהול מובילות בבתי החולים. ברור לחלוטין שניהול מערכת רפואית מצריך ידע בהפעלת המשאב האנושי והבנה עמוקה בפן הכלכלי של המערכת. מתוך התובנה הזו, מזה כמעט שני עשורים קיימת התמחות למינהל רפואי, שכוללת הכשרה מקצועית של שנתיים, מלווה בתואר שני במינהל עסקים של מערכות בריאות. בתום תהליך ההכשרה יש לעמוד במבחני התמחות בכתב ובבעל פה מול צוותי בוחנים ממובילי המערכת הרפואית, וזה בפני עצמו אירוע מאתגר לכל אחד שהתנסה בכך.

מערכת הבריאות בונה לעצמה מאגר של רופאים מובילים, שלומדים בצורה מוסדרת את תחום הניהול. מדובר בתהליך הדרגתי, וכבר עכשיו בשירות המדינה מינוי לתפקידי סגן מנהל ומנהל בית חולים כללי מחייב הכשרה כזאת. תהליך זה צריך להימשך ולהיות מוטמע בכל המערכת. הגדיל לעשות משרד הבריאות לפני כשנתיים, כשפתח את תוכנית ענבר, תוכנית מובנית של הכשרת עתודת סגל הניהול העתידי של מערכת הבריאות הישראלית.

אם הציניקנים שבינינו חושבים לעצמם שקידום מקצועי כזה כרוך בתוספת שכר מפליגה, טעות בידם. עבור רוב הרופאים מדובר לעתים אפילו בפגיעה בשכר, לאור הסכמי השכר שנחתמו ב–2011 עם הרופאים, שם הוחרגה קבוצה זו (סדר גודל של פחות מ–100 רופאים) ולא קיבלה תוספות שכר שניתנו לכ–24 אלף רופאים.

למען ילדי, נכדי ואזרחי מדינת ישראל, חשוב שמי שינהיג את מערכת הבריאות הישראלית הם רופאים שעמדו ליד מיטת החולה וליוו אותו להחלמה ולעתים למותו. מנהלים רופאים שיש להם את היכולת לשלב בין אמפתיה, חמלה, רפואה טובה ותחשיבים כלכליים. המערכת אינה זקוקה לאנשים עם יכולת עיקרית בניהול כלכלי, היות שבכל מדד אובייקטיבי המערכת יעילה. גם הניסיון בעולם מלפני כמה עשורים מראה שכשהיתה נטייה להעביר את ניהול בתי החולים למנהלים שאינם רופאים, חלה נסיגה בתהליכים אלה. כך קרה באוסטרליה, ניו זילנד ובריטניה. לפי מאמר שפורסם באחרונה, ברוב מבין עשרת בתי החולים המובילים בארה״ב — מנהל בית החולים הוא רופא.

במצב הנוכחי אי אפשר שמדד ההצלחה של מנהל בית חולים יהיה כלכלי בלבד, וזה הערך שיביא עמו כל מנהל שאינו רופא. כל מנהלי בתי החולים מתמודדים מדי יום עם הדילמה האינהרנטית של המערכת — בין רפואה איכותית אך יקרה, לבין חוסר במשאבים; התמודדות בין השקעת כספים ומשאבים במחקר, שבלעדיו לא תהיה רפואה איכותית בישראל, לבין הצורך להשתמש בכספים אלה בניסיון לשרוד את היום.

ברור לי שקשה לקבל את דברי כאובייקטיבים, הרי בפתח דברי הסגרתי את הרקע שלי, אבל אם טובת המטופלים מול עינינו — מנהיגי ומנהלי המערכת צריכים להיות רופאים שצמחו במערכת הבריאות וצברו ניסיון ניהולי. רפואה אינה מקצוע, אלא אורח חיים שמתחיל בשבועת הרופא, עם קבלת תואר דוקטור לרפואה.

הכותב הוא יו״ר האיגוד למינהל רפואי וסגן מנהל בית החולים רמב״ם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"