כך מחמיצה המדינה את מעמד הביניים

אם המדינה רוצה ליצור משק תחרותי, עליה להקל על חברות של חמישה עד 100 עובדים - שבהן מועסקים 40% מהעובדים במשק

מיכה אבני
מיכה אבני
יריד תמיכה בעסקים קטנים מהדרום בתל אביב, בשנה שעברה
יריד תמיכה בעסקים קטנים מהדרום בתל אביב, בשנה שעברהצילום: אייל טואג
מיכה אבני
מיכה אבני

"איפה הכסף?" - כך שאל יאיר לפיד עם כניסתו לזירה הפוליטית לפני חמש שנים, כשהוא רוכב על גב המחאה החברתית של קיץ 2011 כל הדרך אל משרד האוצר. זה היה תסריט כמעט מושלם עבור הפוליטיקאי לפיד, שקיבל הזדמנות נדירה לדאוג למעמד הביניים כפי שהתחייב לעשות. אבל אתם כבר יודעים איך השידוך בין פוליטיקאים להבטחות מסתיים בדרך כלל.

אז איפה הכסף? הוא מרפד את חשבונות הבנק של המונופולים הגדולים השולטים במשק, הוא מתגלגל אצל חברות הענק שזוכות להטבות מס מפליגות, והוא מצוי בשפע גם בכיסי הטייקונים שנהנים מגישה חופשית למנהלי הבנקים ומתספורות אופנתיות בשווי מיליארדי שקלים.

הפוליטיקאים שלנו רוצים מאוד לייצג את מעמד הביניים. הם אוהבים לדבר על מלחמה בריכוזיות, על מנועי צמיחה, על ביסוס השכבה היצרנית במשק ועוד שלל מלים גבוהות - אבל האם מקבלי ההחלטות מבינים בכלל את האינטרס האמיתי של מעמד הביניים? התשובה היא לא.

בואו ניקח הפסקה קצרה מהבטחות הפוליטיקאים, וננסה לעשות קצת סדר במציאות הכלכלית המורכבת שלנו. את עמוד השדרה של מעמד הביניים מרכיבים עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. אותם עסקים הם למעשה המעסיק הגדול ביותר במשק, בפער ניכר (11%) על פני כל התאגידים וחברות הענק.

על פי נתונים עדכניים של משרד הכלכלה, יותר מ-50% מהעסקים המסחריים בישראל הם עצמאים, יחידים או עסקים זעירים (שמעסיקים בין עובד אחד לארבעה). אם נעלה מדרגה, העסקים הקטנים והבינוניים (שמעסיקים בין חמישה ל-99 עובדים) הם כ-13% מהמגזר העסקי, והם אחראים ל-52% מהמחזור העסקי במדינת ישראל, מנפקים 32% מהתוצר הלאומי ומספקים תעסוקה ל-40% מהעובדים במשק. אלה מספרים כמעט בלתי־נתפשים. לשם השוואה, התאגידים והחברות הגדולות (שמעסיקים 100 עובדים ויותר) הם רק 0.5% מהמגזר העסקי, אחראים ל-25% מהמחזור, 48% מהתוצר הלאומי ומעסיקים כ-29% מכוח העבודה בישראל.

המדינה מקדישה תשומת לב יתרה לענקי המשק, כשבמקביל, תאגידי הענק השולטים בשווקים בישראל ממשיכים לפעול לשימור מעמדם: הם מנצלים את עוצמתם מול רשתות השיווק וערוצי ההפצה, מכשילים כל ניסיון לשינוי ומשתמשים בתותחים הכבדים ביותר שעומדים לרשותם נגד כל יוזמה להפחתת רגולציה. אם רוצים להשיג משק תחרותי אמיתי, יש למקד את תשומת הלב בעסקים עם תוחלת הצמיחה ותוחלת ההעסקה הגבוהות ביותר - חברות ועסקים עם חמישה עד 100 עובדים, בדגש על עסקים עם מחזור מכירות של 50–200 מיליון שקל.

כיצד עושים זאת? יש לשנות את שיטת המע"מ. תשלום מראש של המע"מ לפני קבלת התמורה, כפי שנהוג כיום, יוצר מציאות מעוותת שבה בעלי העסקים מעבירים למדינה את הרווח מראש באמצעות המע"מ, ואז נאלצים לבקש הלוואות כדי לממן את הפער המסחרי שנוצר.

שנית, יש לתת הקלות רגולטוריות. הגיע הזמן למהלך דרמטי של הסרת חסמים, כמו תקני יבוא מחמירים וביורוקרטיה בלתי־נסבלת. המהלך השלישי הנדרש הוא הגדלת זמינות האשראי. הפתרון של הקלות בערבויות בנקאיות אינו מספק, שכן בחלק משמעותי מהמקרים העסקים הקטנים והבינוניים נתקלים באותה בעיה - לבנקים אין את היכולת המקצועית לתת להם אשראי. עידוד שוקי האשראי יצמצם באופן משמעותי את פערי האשראי בין העסקים הקטנים לגדולים.

המהלך הרביעי הוא העדפה במכרזים ממשלתיים. נדרשת אפליה מתקנת, שתאפשר גם לעסקים קטנים ליהנות מהעוגה הממשלתית, שכעת כמעט אין להם סיכוי להתחרות על נתח ממנה.

הכותב הוא המייסד ובעל שליטה משותף בחברת פנינסולה, המתמחה במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?