|

נגישות היא לא שאלה של כסף אלא עניין של מודעות

על מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות לראות את המציאות גם מבעד לעיניהם של אנשים עם מוגבלויות

שירה רודרמן
חניית נכים
חניית נכיםצילום: טס שפלן
שירה רודרמן

באחרונה דחה בג"ץ את עתירת מרכז השלטון המקומי ושש רשויות מקומיות, נגד כניסתן לתוקף של תקנות הנגישות. מדובר בתקנות שנחקקו ב-2011, ומחייבות את הרשויות להנגיש באופן מלא, בתוך חמש שנים, את מבני הציבור והשירותים הציבוריים שבאחריותן. למשל, להתקין דלתות כניסה רחבות עבור כיסאות גלגלים, להוסיף שילוט לאנשים עם לקות ראייה ולתכנן מעליות נגישות.

העתירה עוררה אמנם דיון חשוב לגבי תקצוב הנגישות בישראל, אבל הבעיה אינה בהכרח כסף, אלא קשורה לתפישות חברתיות ולהגנה על זכויות אדם וחתירה לצדק חברתי. נגישות היא מראה חברתית למידת האחריות של החברה בכלל, והרשויות בפרט, על זכויותיהם הבסיסיות של תושביה - ולערכים המניעים את מקבלי ההחלטות ביחס לקביעת מדיניות, יצירת שירותים, ניצול משאבים ולתקצוב.

למעשה, כבר כיום ניתן לעשות יותר להגברת הנגישות - אפילו במסגרת המשאבים הקיימים. מחקר שערכנו באחרונה עם הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון עבור מדד הנגישות וההשתתפות העירוני 2016, גילה כי בקרב 20 הרשויות המקומיות הגדולות בישראל קיימים פערים ניכרים ברמת הנגישות של מבנים ושירותים ציבוריים. לשם המחשה, בחלק מהרשויות נמצא כי מחלקות הארנונה נגישות למוגבלים בתנועה ובראייה, בעוד ברשויות אחרות אין כניסה נוחה לכיסאות גלגלים או שילוט מתאים לכבדי ראייה. הסיבות לפערים אינן בהכרח כלכליות, אלא נובעות מחוסר מודעות לבעיה ומהיעדר פתרונות.

זה הזמן להחליף דיסקט. על מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות ברחבי ישראל להרכיב את משקפי הנגישות ולראות את המציאות גם מבעד לעיניהם של אנשים עם מוגבלויות. בראש ובראשונה, נגישות מקסימלית חייבת להיהפך לחלק בלתי־נפרד משלב התכנון של כל פרויקט. די לחשוב על החלמאות הכרוכה בהיעדר תכנון כשמטיילים בשכונות מגורים חדשות, ומגלים שאין בהן מדרכות נגישות למעבר עגלות או מספיק חניות נכים. ושוב, לא מדובר בהכרח בתוספת תקציב, אלא בעיקר במחשבה תחילה ובהטמעת הנגישות כבר בשלב התכנון.

כך גם לגבי שיפוץ או שיקום תשתיות קיימות. למשל, אם מתקנים כביש או צינור תת־קרקעי, יש לנצל את ההזדמנות כדי להנגיש את המדרכה, להתקין פס מוביל לכבדי ראייה, וכיוצא באלה. יש לשים לב לפרטים, שכן לפעמים ההשקעה בנגישות יורדת לטמיון אם מזניחים פרט הנראה זניח (לדוגמה, מתקינים שילוט בולט ונגיש - אבל משאירים אפילו מדרגה אחת בכניסה למבנה). הדבר נכון גם לגבי שירותים חברתיים. במדינה שבה אחד מכל חמישה הוא אדם עם מוגבלות, יש להנגיש את אירועי התרבות והקהילה לכל התושבים, מהלך שאינו תמיד כרוך בעלות משמעותית.

ייעול הנגישות עובר גם דרך שיפור מנגנוני הניהול וקבלת ההחלטות ברשויות המקומיות. הניסיון מלמד כי הנגישות משתפרת כשראש הרשות נרתם באופן אישי לנושא ומוביל מדיניות ברורה. לכן, אחריותו של ראש הרשות היא להיות מעורב, לעודד תכנון וחשיבה יזומה, להתעדכן ולעקוב אחר הביצועים, ובאופן כללי לתרום ליצירת תרבות ארגונית תומכת נגישות. מומלץ גם למנות מנהל בכיר ברשות, שיוביל את האחריות על התחום. זאת, בנוסף לרכז הנגישות אותו יש למנות כיום לפי חוק - פקיד שתפקידו לרכז את הקשר שבין התושבים עם המוגבלויות לבין הרשות. בהקשר זה, יש להבטיח כי רכז הנגישות בקיא ומעודכן בתחום ובחידושים הטכנולוגיים בו.

חיוני גם לשים דגש על הכשרה מקצועית לעובדי הרשות המקומית. לדוגמה, החוקרים שיצאו לשטח מטעם מדד הנגישות העירוני נתקלו בתחנות מרכזיות של אוטובוסים, שבהן נציגי השירות בעמדת המודיעין גילו חוסר סבלנות כלפי אנשים עם מוגבלויות. תודעת שירות ונגישות לשירות הן קריטיות, ויש להבטיח כי העובדים מודעים לכך ומקבלים כלים מקצועיים לשירות מיטבי.

לבסוף, יש לזכור כי נגישות אינה משרתת רק 20% מתושבי המדינה שהם אנשים עם מוגבלויות אלא את האוכלוסייה כולה - לרבות הורים עם עגלות, נשים בהריון, ילדים, קשישים וחולים. גם בתי העסק נהנים מעלייה בהיקף הקונים והדבר תורם כלכלית לרווחת היישוב. אבל מעל לכל, ייעול הנגישות ברשויות המקומיות הוא ביטוי לשוויון, לזכויות ולכבוד האדם, וזה מבחן ציבורי ומוסרי שבו אסור לנו להיכשל.

הכותבת היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה בישראל ובארה"ב

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"