האוצר רוצה לעזור לרשויות הערביות - אבל מנציח את האפליה

הבעיה של הרשויות הערביות היא שאין להן כמעט הכנסה מארנונה לא ממגורים - כמו מאזורי תעשייה ונכסי ממשלה

רון גרליץ וראונק נאטור
רון גרליץ וראונק נאטור

למה ביישובים הערביים בישראל אין כמעט גני משחקים לילדים, ומדוע מצבן הכלכלי של הרשויות הערביות כל כך גרוע? התשובה, לכאורה, ידועה: "כי הן לא גובות ארנונה". אלא שזאת טענה מופרכת שרבים בשלטון ובתקשורת הפיצו במשך הרבה שנים. כיום כבר כמעט לא שומעים את הטענה הזאת במשרדי הממשלה — אבל ההשפעה של אותה טענה ניכרת בהתנגדות העיקשת והשגויה של משרד האוצר להגדיל את מענקי האיזון ליישובים הערביים.

זה אותו משרד אוצר שפירסם באחרונה עבודת מטה שכוללת ניתוח עומק של מנגנוני ההקצאה התקציביים לאזרחים הערבים ביחס ליהודים, ושל המצב הכספי של הרשויות המקומיות הערביות. על פי המסמך, ההוצאה הכוללת על פיתוח ושירותים לתושב ברשות יהודית גבוהה ב–42% לעומת ההוצאה לתושב ביישוב ערבי.

אזור תעשייה ומסחר במועצה האזורית אכסאל. לתקן את האפליהצילום: אייל טואג

לנתון זה השלכות מרחיקות לכת: רמת השירותים ביישוב ערבי נמוכה באופן משמעותי מהשירותים שמקבלים תושביו של יישוב יהודי. מחקר שפירסמנו — עמותת סיכוי ומרכז אינג'אז — ב–2014 בדק את הטענה שמצבן הכלכלי הגרוע של הרשויות הערביות נובע משיעור נמוך של גביית ארנונה. במחקר אכן נמצא שיעור גבייה נמוך יותר ביישובים הערביים, אבל הוא הפריך באופן חד־משמעי את הטענה שזאת הסיבה המרכזית למיעוט ההכנסה שלהם. מצאנו כי אילו גבו הרשויות הערביות ארנונה בשיעור זהה לרשויות היהודיות — הרי שפער ההכנסות ביניהן היה מצטמצם ב–10% בלבד.

אותה עבודת מטה ממשלתית קבעה גם כי "חל גידול דרמטי בשיעור גביית הארנונה ברשויות ערביות במשך השנים". בין השאר צוינה בה עלייה של 47% בגביית הארנונה ביישובים הערביים במשך חמש שנים, עד 2013.

הסיבה שלרשויות הערביות אין משאבים היא אחרת: אין להן כמעט הכנסה מארנונה לא ממגורים — אזורי תעשייה ומסחר, נכסים ממשלתיים, מתקני תשתית ועוד. זוהי תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית מכוונת וממושכת. החטא ההיסטורי הוא הפגיעה המכוונת בכלכלה המקומית ביישובים הערביים והפקעת הקרקעות המסיבית. המדינה הקימה אזורי תעשייה ותעסוקה, מתקני תשתית ומשרדי ממשלה ופיתחה את התשתיות הכלכליות כמעט רק ביישובים היהודיים, והותירה את היישובים הערביים חלשים ועניים. איננו מתעלמים מבעיות ניהול קשות בכמה מהרשויות הערביות, אבל המצב הוא שגם שיפור הניהול ברשויות הערביות וגם גביית ארנונה של 100% תותיר את היישובים הערביים חלשים ועניים.

אחרי עשרות שנים של אפליה, הממשלה מודה כעת באחריותה ומתחילה בתיקון חלקי. החלטת הממשלה מס' 922 לצמצום האפליה ולתיקון מנגנוני ההקצאה לאזרחים הערבים בתחומים השונים יוצאת לדרך. מדובר בצעד חשוב וחיובי שיכול לחולל שינוי משמעותי בצמצום הפערים בין יהודים וערבים ובמצבם הכלכלי־חברתי של הערבים הישראלים.

ואולם במדיניות ממשלתית זו חסר רכיב קריטי והכרחי, כדי לטפל בהיעדר הכנסות מארנונה לא ממגורים — הגדלה משמעותית של התקציבים הישירים המועברים לרשויות הערביות במסגרת מענקי האיזון. באגף התקציבים באוצר מתנגדים לכך וטוענים כי מימוש התוכנית לצמצום פערים יוביל לפיתוח כלכלי ביישובים הערביים, שבסופו של דבר יגרום ליציבות הכלכלית גם של הרשויות המקומיות עצמן. אנחנו שותפים לתקווה הזאת, אבל מתנגדים בחריפות לכך שאחרי עשרות שנות אפליה של הרשויות הערביות, הן יחכו עוד עשרות שנים עד לאיזון תקציבי.

אום אל פאחםצילום: עופר וקנין

יתרה מזאת, אין זה רק עניין של צדק. זה גם צעד מאוד לא הגיוני של האוצר. על מנת לקבל את רוב התקציבים בהחלטה 922, הרשויות המקומיות צריכות להגיש תוכניות ולהיות אקטיביות. אבל החולשה הכלכלית הנוכחית של הרשויות הערביות גורמת לכך שעיקר המשאבים והאנרגיה הניהולית שלהן מושקעת בסיפוק שירותים בסיסיים ביותר, בלי יכולת אמיתית להרים את הראש מעל למים. לכן, הרשויות יתקשו לעשות את המאמץ הארגוני והמקצועי העצום שנדרש מהן כדי לנצל את התקציבים שיעמדו לרשותן.

לקראת אישור תקציב 2017, אנחנו אומרים בצורה ברורה: כל השקעה עקיפה, שלא תכלול הגדלה משמעותית ומיידית של תקציב הרשויות המקומיות הערביות, תנציח את האפליה — ותותיר אותן בלי יכולת לספק לתושביהן שירותים מינימליים. הגדלה משמעותית ביותר של מענקי האיזון ליישובים הערביים וחלוקה שוויונית של הארנונה מנכסי המדינה, הן צעדים הכרחיים לא רק כדי לתקן אפליה של שנים — אלא כדי להניח את אבני היסוד להצלחת יישומה של החלטת הממשלה לצמצום פערים. אסור לאוצר להזניח את מלאכת יציקת היסודות.

הכותבים הם מנהלים־שותפים של עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?