הגיע הזמן לתחבורה שיתופית בישראל

התחבורה השיתופית פועלת בהצלחה בשנים האחרונות במדינות מערביות רבות - אז למה ישראל עדיין נאחזת בשלוש טענות שמונעות מחברות דוגמת Uber להפוך לחוקיות?

ספי קלר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אפליקציית אובר
צילום: בלומברג
ספי קלר

לפי העדכון האחרון, מסתמן שמשרד האוצר חזר בו מכוונתו להכשיר את פעילותן של חברות תחבורה שיתופית, דוגמת Uber, בחוק ההסדרים. השירות של אותן חברות, המאפשר לכל אדם להשתמש ברכבו כדי להסיע נוסעים בתשלום, פועל בהצלחה במדינות רבות בעולם — אך בישראל, אומת הסטארט־אפ, הוא עדיין אינו חוקי. האם יש לכך סיבה טובה?

טענה אחת נגד תחבורה שיתופית היא שהשירות אינו בטוח. לפי הטענה, הנהגים עשויים לנהוג בצורה מסוכנת או להתגלות כעבריינים שמטרתם לפגוע בנוסעים. למעשה, נראה כי הסיכון אינו כה גדול. חברות התחבורה השיתופית מסננות נהגים בהתאם לעברם הפלילי והתעבורתי. בנוסף, החברות משתמשות במערכת שמתעדת את כל הנסיעות ומאפשרת לדרג את הנהגים. תיעוד הנסיעות מרתיע עבריינים פוטנציאלים, ודירוג הנהגים מוביל לכך שנהגים מסוכנים לא ימצאו נוסעים. אמצעים אלו הוכחו כיעילים בעולם. מחקרים מצאו כי כניסתן של חברות תחבורה שיתופית מורידה את מספר התאונות הקטלניות בעיר.

טענה שנייה של מתנגדי התחבורה השיתופית היא הפגיעה שתיגרם לנהגי המוניות. אם נאפשר לכל אדם לשמש "נהג מונית", נפגע בפרנסתם של נהגי המוניות ששילמו כרבע מיליון שקל עבור הרישיון שקיבלו ממשרד התחבורה. אכן, תחבורה שיתופית ככל הנראה תפגע בתעשיית המוניות המסורתית, אך חסימת התחבורה השיתופית אינה יכולה להיות הפתרון לכך. העושר שאנחנו נהנים ממנו כיום במדינות מערביות בנוי על כך שמאז המהפכה התעשייתית אנו מאפשרים "הרס יצירתי" (Creative Destruction) — קרי, פיתוחים טכנולוגיים המשפרים את חיי הכלל, תוך פגיעה בתעשייה המסורתית. אם נחסום התפתחויות טכנולוגיות כדי להגן על תעשיות מיושנות, נהפוך במהרה מאומת סטארט־אפ למדינת עולם שלישי. חשוב לציין, כי ישנן דרכים רבות להקל על הפגיעה שתיגרם לנהגי המוניות. דרך אחת מופיעה בהצעת החוק של ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), שהציע להקים קרן לפיצוי נהגי המוניות שתמומן ממיסוי התחבורה השיתופית.

טענה שלישית נגד תחבורה שיתופית היא שהשירות יפגע בתחבורה הציבורית. נציגי משרד התחבורה הסבירו כי הם חוששים שנוסעים יעדיפו להשתמש בתחבורה שיתופית במקום בתחבורה ציבורית וכך יוחרף הגודש בכבישים ועלות התחבורה הציבורית תעלה. החשש מובן במישור הרעיוני, אך מחקרים מרחבי העולם מצאו כי במציאות המצב הפוך. ההתאחדות האמריקאית לתחבורה ציבורית (APTA) פירסמה השנה מחקר שמצא כי ככל שהנוסע משתמש יותר בתחבורה שיתופית, כך הוא יטה להשתמש יותר בתחבורה ציבורית. משמע, תחבורה שיתופית היא מוצר משלים המעודד תחבורה ציבורית, ולא להפך. ההסבר לכך פשוט למדי, מרגע שהנוסע השאיר את רכבו בבית הוא משתמש בכלל האמצעים החלופים — לרבות תחבורה ציבורית. תחבורה שיתופית תוזיל את מחיר הנסיעה לציבור הנוסעים, תגדיל את מספר הנהגים הזמינים בפריפריה ותתרום לאיכות הסביבה, שכן היא מאפשרת ניצול יעיל יותר של רכבים הקיימים ממילא על הכביש.

התחבורה השיתופית פועלת בהצלחה בשנים האחרונות במדינות מערביות - הגיע הזמן שגם ישראל תצטרף למהפכה.

הכותב הוא חוקר במחלקת הליטיגציה של פורום קהלת

צילום: בלומברג

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"