הגיל הרך לא נכלל בצדק החברתי

מדינת ישראל צריכה להכריז על בניית מערכת חינוך ממלכתית לגיל הרך כמשימת חירום לאומית שתוצאותיה ברורות: "סופרטנקר" של תקציבים שיאפשרו חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, הוספת אלפי מעונות שיתנו מענה לביקוש, ונטילת אחריות ממלכתית על המתרחש בענף

רבקה לזובסקי
עגלות תינוק
עגלות תינוקצילום: דודו בכר
רבקה לזובסקי

חמש שנים חלפו מאז אותה מחאה מתוקשרת, שבה יצא העם לרחובות לחפש צדק חברתי. מאז, סיפקה לנו הממשלה ארגז של צדק חברתי, בדמות ועדות שקמו ותוכניות חשובות שאושרו (כמו טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 14, ותגבור מסגרות לחינוך משלים), וכמה ממנהיגי אותה מחאה אף נהפכו למחוקקים בעצמם. אבל מי נותר בחוץ, בלי ליהנות מפירות הצדק החברתי? החינוך לגילי 0–3 - זה שמאז ומתמיד היה הבן החורג של מערכת החינוך, זה שהמדינה לא יודעת מה לעשות אתו.

בישראל חיים כחצי מיליון ילדים עד גיל שלוש, כשכל שנה נולדים כ-170 אלף תינוקות. רק בהגיעו לגיל שלוש יזכה הילד הישראלי להיות "לקוח" של מערכת החינוך, ועד אז הוא ייאלץ לעמוד בקריטריונים מחמירים, שרק ילד אחד מתוך ארבעה עומד בהם, כדי לזכות במסגרת מפוקחת. כל היתר ימצאו מולם שערים נעולים, חינוכם יישאר באחריות הוריהם, ומבחינת המדינה: "תחזרו בגיל שלוש".

כמה כואב לנו בויצו ובשאר הארגונים לקלוט רק כרבע ממגישי בקשות הכניסה למעונות שלנו, ולהשיב בשלילה לכל היתר. התמונה העגומה הזאת היא התהליך המוביל לשורה התחתונה: רק כ-115 אלף ילדים בגילים 0–3 נמצאים במעונות יום מפוקחים. לכמעט 400 אלף ילדים המדינה לא מספקת פתרון, והיא מגלגלת את הבעיה לפתחם של ההורים הנאבקים ב"יוקר ההורות" ובכוחות השוק הפרטי.

אותה מחאת האוהלים של 2011 קידמה צעד יפה בכיוון הנכון - הרחבת חינוך חינם גם לגילים 3–4. אין ספק שמדובר בהישג היסטורי ובעל חשיבות עליונה, גם בהיבט של איכות החינוך וגם בשם הצדק החברתי. אלא שצעד זה, על קסמו וחשיבותו, החריף את המחסור במבנים ובכוח האדם לילדים הצעירים יותר, כשמבנים רבים הוסבו לגנים במקום למעונות יום, ומטפלות מקצועיות נודדות בהמוניהן מהמעונות לגנים, שמציעים תנאים משופרים של עובדי מדינה.

המוסדות לילדים עד גיל שלוש, המודרים ממסגרת חינוך חינם, הם המשלמים את המחיר. גם התוספת התקציבית שניתנה בעקבות דו"ח טרכטנברג לצורך הקמת מעונות לגיל הרך, לא רק שהיא זניחה - אלא שגם המעט הזה לא בוצע בפועל על ידי הממשלה.

כאשר הכרזנו בויצו, כמו בארגונים החברתיים הנוספים המפעילים מעונות יום, על מאבק לשיקום מצב החינוך לגיל הרך, המטרה היתה הרבה יותר מאשר עצם שתיזרק או הצלת הענף מקריסה. המאבק שאנחנו מנהלים מול הממשלה בחודשים האחרונים אינו שואף לתיקון נקודתי, וגם לא להחלטה מיניסטריאלית על העברת סמכויות ממשרד כזה למשרד אחר - מדובר במהפכה מרחיקת לכת, שלוקחת את החינוך לגילים 0–3 למקום אחר, עם שינוי מהותי ועמוק הן בהשקעה והן בהתייחסות.

מדינת ישראל צריכה להכריז על בניית מערכת חינוך ממלכתית לגיל הרך כמשימת חירום לאומית שתוצאותיה ברורות: "סופרטנקר" של תקציבים שיאפשרו חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, הוספת אלפי מעונות שיתנו מענה לביקוש, ונטילת אחריות ממלכתית על המתרחש בענף זה, לרבות החלת רפורמות שיקבעו סטנדרטים של איכות ומקצועיות בתחום, וגוף ממשלתי עליון שיופקד עליו.

המאבק הזה עדיין בעיצומו, והסוף לא נראה באופק. זה לא מאבקם של הארגונים הוולנטריים הנושאים באחריות, כי אם מאבקו של כל הורה ובמיוחד של ההורים ממעמד הביניים, ושל כל ילד ישראלי שרק נולד. אלא שיותר מכל, זה מאבקה של החברה הישראלית, ושל המדינה, שלמען חוסנה ועתידה חייבת להבין שהשקעה בדור העתיד, גם כשהוא עדיין בחיתוליו, חשובה כמו השקעה נוצצת במטוסי F–35.

פרופ' לזובסקי היא יו"ר ויצו העולמית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן