רגע לפני שמביאים מהנדסים מחו"ל

הבאת מהנדסי תוכנה לישראל יכולה להיות צעד מבורך כדי לספק את המחסור הגדול בכוח אדם מקצועי, אולם יש לעשות זאת רק אחרי שישראל תעשה שימוש במאגרים העצמיים - שעדיין רחוקים ממיצוי

דוד זונשיין
אמין אבו־ליל
דוד זונשיין
אמין אבו־ליל

אנשי תוכנה ישראלים שמבקרים בבוסטון, ניו יורק, סן חוזה או לונדון, מכירים היטב את הגיוון האתני של ארגוני הפיתוח בחברות שהם מבקרים בהן. בחברות כמו גוגל, טוויטר, מיקרוסופט או אורקל, יהיו במרבית המקרים לפחות 50% אמריקאים ממוצא הודי, פקיסטני, מזרח אסייתי, מזרח תיכוני או דרום אמריקאי. נתון זה משקף בדרך כלל את הכישרונות שהצליחו להגיע למוסדות האקדמיים המובילים, לשרוד את הלימודים המפרכים, ולעבור את ראיונות הקבלה בחברות.

המצב רחוק מלהיות מושלם כמובן, בעיקר בשל העובדה שיש מאפיינים סוציו־אקונומים ברורים לקבלה לאוניברסיטה מובילה בארה"ב, ובכל זאת, עם הגיוון שרואים בעיניים כשנכנסים לקומת פיתוח התוכנה בחברות האלה, קשה להתווכח. הוא ניכר בכל פגישה.

אירוע של צ'ק פוינט ואיט-וורקס לנשים ערביות, "שיעור הערביות שעובדות בהיי־טק הולך וגדל"צילום: ITWORKS

בשונה מארה"ב, בישראל - שמובילה בעולם במספר הסטארט־אפים לנפש, ומדינות רבות מנסות ללמוד ממנה כיצד לבנות אקו־סיסטם יעיל - יש עוד כברת דרך ארוכה ללכת עד שארגוני הפיתוח שלה ישקפו את האוכלוסייה המגוונת של המדינה, או בינתיים לפחות את האוכלוסייה המשכילה שלה.

ישראל אמנם עוברת שינוי חשוב בדרך לגיוון הזה, שיסייע לכולנו למנף את הכישרונות העצומים שאינם מנוצלים עדיין באופן מלא, ולמנף את עצם הגיוון ליצירתיות וחדשנות, אך השינוי איטי מדי והוא פועל יוצא של היעדר השוויון בהקצאת משאבים לאוכלוסיות הפריפריה בכלל, ולאלה שאינן יהודיות בפרט. אנחנו עדים בשנים האחרונות לשינוי בהקצאת המשאבים ולתשואות שהשינוי הזה מביא איתו - שילוב הולך וגובר של האוכלוסייה החרדית והערבית בתעשיית ההיי־טק.

על חסמי הכניסה של האוכלוסייה הערבית והחרדית לתוך ההיי־טק הישראלי כבר נכתב לא מעט. החדשות הטובות הן שכבר כיום חוצה שיעור הסטודנטים הערבים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון את רף ה-20%, ובאוניברסיטת חיפה הוא מתקרב ל-50%.

לפני חודשים בודדים פורסם כי משרד ראש הממשלה מקדם תוכנית ליבוא מהנדסי תוכנה לעבודה בחברות היי־טק בישראל. את התוכנית קידם ראש הממשלה כשכיהן כשר הכלכלה. על פי התוכנית, כדי למלא את המחסור הקיים בשוק ההיי־טק בישראל, יונפקו ויזות מומחים עבור מהנדסים תושבי חו"ל. בשלב הראשוני מדובר על הנפקת כמה מאות ויזות עבור בעלי מקצועות הנדסה להיי־טק, ובהמשך נבחנת האפשרות להרחיב את הנפקת הוויזות לאלפי עובדים זרים נוספים שיגיעו לישראל.

הבאת מהנדסי תוכנה לישראל יכולה להיות צעד מבורך כדי לספק את המחסור הגדול בכוח אדם מקצועי, אולם יש לעשות זאת רק אחרי שישראל תעשה שימוש במאגרים העצמיים שעדיין רחוקים ממיצוי.

התשואות של השימוש במאגרים העצמיים גדולות: הכנסת אזרחים ישראלים למעגל העבודה, הגדלת שיעורי המס המשולמים בישראל (גם על פני אלפי מקומות עבודה שמיוצאים למזרח אסיה ומזרח אירופה באופן שוטף), ופנייה של יותר סטודנטים למקצועות ההנדסה.

המשרות שמייצרות חברות כמו גליל סופטוור, שמספקת שירותי פיתוח תוכנה לחברות הטובות ביותר בישראל, או אמדוקס, ברודקום ומיקרוסופט שהקימו מרכזי פיתוח בנצרת, מראות לתלמידי תיכון מעולים מהחברה הערבית שהתעשייה הולכת ונפתחת בפניהם קרוב לבית, כמו גם במרכז הארץ. גם מספרן של הנשים הערביות שעובדות בתעשיית ההיי-טק הולך וגדל. בנצרת, 25% מהעובדות בענף הן נשים. גל הפניות של צעירים לארגון צופן במטרה להשתלב בהיי־טק, מעיד אף הוא על אור בקצה המנהרה.

חברות כאלו מחזירות תל"ג שישראל מבזבזת בחו"ל - חזרה לישראל, מייצרות מקומות עבודה מחוץ לריכוז ההיי־טק האדיר שנמצא בתל אביב, מאפשרות למהנדסים מעולים שגרים בצפון לעבוד קרוב לבית ולאלו שחלמו תמיד לחיות בצפון לעבור אליו, ונותנות לחברות הישראליות המצוינות להיות דומות יותר למשרדי החברות בארה"ב ובאירופה, וליהנות מהתשואה שבגיוון.

רגע לפני שפונים להביא מהנדסים מכל העולם לישראל, צריך למצות את הכישרון המעולה שנמצא כאן בבית. מיצוי הכישרון הזה משול לכריית זהב. והזהב הזה נמצא ממש כאן בישראל.

אבו ליל הוא סמנכ"ל חטיבת פיתוח התוכנה בגליל סופטוור. זונשיין הוא סמנכ"ל המכירות בחברה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?