להפוך מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן

במקום לעודד סטארט־אפים לצמוח, ליצור מקומות עבודה ולתרום להכנסות המדינה ממיסוי - המדינה מעודדת מכירה מוקדמת שלהם

אריאל אפרתי
אריאל אפרתי

מיתוס הסטארט־אפ ניישן, שמלווה בטפיחה עצמית על השכם, כבר נסדק. הבהלה לאקזיט מוכרת מהר מדי מוחות יהודיים, שלא מקבלים הזדמנות כבעבר למיצוי הפוטנציאל הגלום בהם. חמור מזה, אקזיטים באים על חשבון טיפוח תשתית איתנה של חברות שחושבות לטווח ארוך ותורמות לכלכלת ישראל. ענקיות היי־טק, כמו אמדוקס, פריסקייל או צ'ק פוינט, כבר לא נולדות בישראל, ועמן גוועים השורשים הפיננסיים של מעמד הביניים - עובדי ההיי־טק.

היצוא מישראל בירידה, ולמגמה הזאת תורמות בין היתר חברות סטארט־אפ שנוסדות באסטרטגיה של: להימכר כמה שיותר מהר עבור כמה שיותר כסף. צורת החשיבה הזאת פוגעת בסיכוייהן להפוך לחברות צמיחה. לפי נתוני חברת המחקר IVC, מ-1999 ועד היום קמו כ-10,200 חברות סטארט־אפ בישראל. אולם רק 4.7% מהן - 478 חברות - עונות על ההגדרה "מוצלחות", כלומר הן ביצעו אקזיט או שהן רווחיות ומתקיימות ממימון עצמי.

ישראל כמעט לא מרוויחה מסטארט־אפים מוצלחים, שכן הם נמכרים הרבה לפני שהם מתחילים לייצר הכנסות. על פי נתוני פירמת ראיית החשבון PwC, ב-2015 התרחשו בישראל 62 אקזיטים בשווי כולל של 7.2 מיליארד דולר, לעומת 52 אקזיטים ב-2014 בשווי כולל של 5 מיליארד דולר - עלייה של כ-44% בשווי אקזיט ממוצע.

מצד שני, רשות המסים הודיעה השנה כי תפחית את המיסוי על אקזיטים. במקום לעודד את החברות להיהפך מסטארט־אפ לסקייל־אפ, כלומר חברות צומחות שמייצרות הכנסות ותורמות להכנסות המדינה ממיסוי בטווח הארוך - המדינה מעודדת מכירה מוקדמת של חברות ומחריפה את הבעיה.

על המדינה לדאוג לכך שהמטרה של כל יזם לא תהיה למכור - אלא לפתח את החברה ולייצר הכנסות, ובכך לדאוג לפיתוח תעשיית היי־טק ישראלית בת־קיימא, שתמשיך להישאר ולפעול בתחומי המדינה. עם זאת, מאחר שהשוק המקומי קטן, יזמים שמקימים פה חברות למטרות צמיחה חייבים לפנות לשוק הבינלאומי. לכן, על מנת לייצר הכנסות מהייטק - המדינה חייבת לעודד יצוא. מצד שני, עליה לעודד חברות מכניסות להמשיך לגדול ולשלם יותר מסים בטווח הארוך - אפילו באמצעות מיסוי מופחת על ההכנסות הראשוניות שלה.

כדי ליצור את מערך התמיכה הזה, על המדינה להגדיל את המיסוי שהיא מטילה על יזמים המוכרים חברה לפני שהיא מתחילה להניב הכנסות - מהלך שיעודד אותם לפעול ליצירת חברות למטרות צמיחה, ולא רק אקזיט.

במקביל, יש לעודד חברות קטנות באמצעות מימון: הכסף יגיע ממס החברות שמשלמות חברות גדולות ויציבות, במטרה לקדם סטארט־אפים שהגיעו לשלב ההכנסות. המהלך יעניק להם גב ממשלתי שמעוניין בהצלחתם ויעודד יזמים להתאמץ ולהביא את החברה שבבעלותם לשלב הבא. רצוי גם שהממשלה תיזום הקלות מס לחברות היי־טק מבוססות שיתמכו פיננסית בחברות צעירות על ידי "אימוץ פיננסי", או באמצעות השתייכות לגוף מאוחד של חברות גדולות שיספקו תמיכה כזאת.

הגדלת היצוא, הצמיחה והתמ"ג, באמצעות מתן סיוע לסטארט־אפים להגיע לשלב ההכנסות, חייבת להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה, המדינה, ושלנו, אנשי ההיי־טק, כיעד וכתפישת עולם. יצירת הכנסות היא אבן הדרך הקריטית ביותר עבור כל סטארט־אפ, והצלחה בה תקבע את מספר החברות שיתרמו לכלכלה.

הכותב הוא מנכ"ל טלקו סיסטמס ומנהל חטיבת הטלקום בקבוצת באטמ

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"