האתגר של חברות המזון - ושל המשקיעים

מרבית חברות המזון מזהות את טעמי הציבור והמודעות העולה לבריאות כגורם סיכון. עם זאת, מעבר לזיהוי, כדאי להבין מה היא מידת הסיכון של חברות ביחס למתחרותיהן, ומה הן עושות כדי להתמודד עם סיכון זה

נגה לבציון נדן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נגה לבציון נדן

לפי נתוני משרד הבריאות, העלות השנתית של מגיפת ההשמנה למשק הישראלי היא 6 מיליארד שקל. עד היום מי שנשא בנטל העלות, לא היו חברות המזון. העלות באה לידי ביטוי בהוצאות על טיפולים, אובדן ימי עבודה, ותמותה עקב מחלות שקשורות להשמנה.

במשך שנים ארוכות, תעשיית המזון לא קיבלה אחריות על הסיכונים שהיא משיתה על הציבור - אך לא עוד. מה שאנו רואים כעת זה שהסיכון, שטמון בפעילותן של חברות המזון מתממש. בכל יום, בכל מקום בעולם, צצה יוזמה חדשה שנועדה לחייב את יצרניות המזון לייצר אוכל בריא יותר, או להפחיד את הציבור מצריכת יתר של אוכל מתועש.

קמפיין נגד השמנה של משרד הבריאותצילום: דודו בכר

והציבור לא נותר אדיש. השינוי בטעמים מיהר להשפיע על סל המזון הישראלי, וירידות חדות של עשרות אחוזים נרשמו בחודשים האחרונים במכירות מוצרי המזון המתועשים וברשתות המזון המהיר. גם הנחות אגרסיביות של יצרניות הבשר המעובד והסלטים לא הצליחו להגביר את המכירות.

עם זאת, יצרניות המזון מנסות גם אסטרטגיות שאינן כוללות רק הפחתת מחירים בניסיון לענות על החשש לבריאות הציבור. כך, למשל, כצעד מנע לבלימת הירידה בצריכת המזון המתועש והמעובד (ובעקבות מהלך דומה של מינהל המזון והתרופות האמריקאי), דווח בתקשורת כי יצרניות המזון בישראל מתכוונות לקבל בקרוב החלטה שהיא לא פחות מדרמטית: לסמן בחזית האריזות של מוצריהן את המרכיבים הבעייתיים, שצריכה שלהם עלולה לפגוע בבריאות הצרכנים.

מהלך של שינוי כולל באריזות המזון צפוי לעלות ליצרניות המזון הון עתק. מאחר שמדובר בהבלטה של המרכיבים הבעייתיים בתוצרתן, לכאורה זהו מהלך שמנוגד לאינטרסים שלהן, אך גם החברות יודעות שאין להן ברירה אלא להיענות לדרישה שמגיעה מלמטה, לפני שזו תיכפה עליהן ביתר שאת מלמעלה - מהרגולטור ומהחוק.

למעשה, אנו עדים כעת למקרה קלאסי שבו השוק מבצע תיקון למצב של חוסר איזון. כשחברות הביטוח, המדינה והציבור משלמים את העלויות שנוצרות על ידי חברות המזון, הן נדרשות לקבל אחריות. כך, כמו בכל מקרה של חוסר איזון בשוק, המצב לא נותר על כנו לנצח - וחוקי המשחק משתנים. במלים אחרות: צריך ללמוד לנהל את הסיכון.

אל תטעו לחשוב שהשינויים הדרמטיים שמתרחשים כעת בשוק המזון, והצורך האמיתי להתמודד עמם, מסכנים רק את יצרני המזון. מדובר במעגל רחב הרבה יותר. גם הסיכון של המשקיעים במניות יצרניות המזון, ורשתות השיווק שנסחרות בבורסה, גדל; הסיכון של הבנקים שמקצים לחברות המזון אשראי גדל; והסיכון של חברות הביטוח שמבטחות הן את היצרניות והן את הציבור, שנזקק ליותר שירותי בריאות בעקבות העלייה בתחלואה, גדל.

כאן נכנסת לתמונה החובה של המשקיע הרציונלי להסתכל לעומק ולרוחב החברה, ולא רק על הדיווחים שלה בדו"חות הכספיים שמבוססים על אירועי העבר. מרבית חברות המזון מזהות את טעמי הציבור והמודעות העולה לבריאות כגורם סיכון. עם זאת, מעבר לזיהוי, כדאי להבין מה היא מידת הסיכון של חברות ביחס למתחרותיהן, ומה הן עושות כדי להתמודד עם סיכון זה.

מידת הסיכון מושפעת, למשל, מהיחס בין מוצרים משמינים למוצרים לא משמינים שחברה מוכרת. חברות שיסמנו 90% מהמוצרים שלהן על המדף בסופרמרקט כמכילים מרכיבים בעייתיים, צפויות לקשיים רבים יותר מחברות שייסמנו רק 10% מהמוצרים.

בעולם, מרבית המשקיעים האחראים והרציונליים לא זונחים אוטומטית את ההשקעה בחברות שמייצרות מזון שגורם להשמנת יתר, אלא מנהלים דיאלוג מולן במטרה להבין כיצד הם יכולים לצמצם את הסיכון ולהשתפר. התנהלות זו של משקיעים נועדה כדי לטפח את השקעותיהם. היא נובעת מההבנה שאין עסקים שהם רק טובים או רק רעים, אלא יש מגמות וסיכונים שצריך לנהל.

המגמה של משקיעים שמעוניינים בהשבחה של השקעתם מגיעה לישראל. לא רחוק היום שבו במקום לספר כי הקטינו חשיפה לחברה, שחלה ירידה במכירותיה בעקבות שינוי טעמי הציבור, מוסדות פיננסיים יספרו שהם קידמו התנהלות של חברות שעונות למגמות השוק, טעמי הציבור והרגולציה.

הכותבת היא מנכ"לית Greeneye, מובילת תחום ההשקעות האחראיות בישראל

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה