קורבנות השקיפות החדשים: גוגל, 
פייסבוק, מתווה הגז וזיהום האוויר בחיפה

איחוד הכוחות של עיתונאים אקטיביסטים ועמותות המקדמות את חופש המידע, לצד פוליטיקאים ואנשי ציבור שמזהים את התעצמות השיח - כבר מחולל שינוי מוחשי, ומאיר פינות אפלות במרחב הציבורי

שחר גור
שחר גור

מים רבים זרמו בנחלי ישראל מאז אמרתו המפורסמת של השופט היהודי־אמריקאי לואיס ברנדייס, כי "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". ברנדייס כתב הדברים בספרו שראה אור ב–1913, ואמירה זו איפיינה את תפישתו המשפטית ואת פסקי הדין שלו.

כשופט, ברנדייס הגן על החלשים ודאג לאפשר להם רשת ביטחון משפטית שאליה החזקים לא יוכלו לחדור. מהתאגידים הגדולים ומהטייקונים של זמנו דרש לחשוף את הסודות שלהם כדי לאפשר לציבור להתגונן מפני סכנותיהם.

לואיס ברנדייס

המודעות האזרחית הגוברת בשנים האחרונות העלתה על סדר היום את המונח השגור בפי כל - "שקיפות". כיום הוא אחד מהביטויים השגורים בשיח התקשורתי. בחינה של היקף השיח בנושא בתקשורת הישראלית מעידה על עלייה של יותר מ–10% בסיקור הנושא לעומת הרבעון המקביל ב–2015. במדיה המשודרת זינק העיסוק בשקיפות בכמעט 40% - עדות למעבר מהתקשורת הכלכלית אל אמצעי מדיה פופולריים יותר והנגשת הנושא לקהל הרחב.

נושא השקיפות מתקשר בתקשורת הישראלית לסוגיות רבות ומגוונות העומדות על סדר היום הציבורי. הדרישה התקשורתית לשקיפות היא חלק מגישה עיתונאית אקטיביסטית, שצוברת תאוצה בתקופה האחרונה ומופנית בעיקר כלפי גופים ציבוריים, אך גם (בשונה מהעבר) כלפי המגזר העסקי. בעוד שבמגזר הציבורי השיח מתמקד בניהול, תקציבים וחופש המידע, השקיפות המסחרית מתמקדת בנושאי צרכנות ושירות, לצד ביקורת על התנהלות תאגידית.

במגזר הממשלתי יש שני היבטים לשיח השקיפות: הראשון, שקיפות תקציבית, כולל עיסוק בהוצאות משרדי הממשלה והשרים, כמו גם חברות ממשלתיות, וסוגיית השכר במגזר הציבורי; השני הוא שיח עמוק יותר הנוגע לקבלת החלטות והמשמעות הציבורית שלהן, הכולל מאבקים דוגמת מתווה הגז וזיהום האוויר בחיפה. סוג השיח הראשון הוא שיח של הוצאות (עד כדי טענות ל"נהנתנות"), בעוד שהשני הוא שיח של הסתרה (ובו בדרך כלל מועלות טענות שחיתות וקשרי הון־שלטון).

גם במגזר העסקי אנו מזהים שתי רמות של שיח שקיפות: הרמה הצרכנית והרמה התאגידית. השקיפות הצרכנית באה לידי ביטוי בשיח התקשורתי בטענות להטעיית צרכנים על ידי פרסום שקרי, מבצעים פיקטיביים ושינויי אריזה למיניהם. השקיפות התאגידית עמוקה יותר ומתייחסת לאופן ניהול התאגידים הגדולים במשק, כולל תמרוני מס, תיאום מחירים ופגיעה בתחרות וניהול כספי ציבור על ידי גופים פיננסיים. בעוד שסוג השקיפות הראשון מתואר בתקשורת כשיח של הונאה, השני עשוי להגיע עד כדי טענות ל"מעילה".

"גוגל חייבת לשלם מסים"

ניתן לראות כי למרות טבעו הביקורתי של שיח השקיפות בישראל, גופים רבים עושים בדרישה לשקיפות שימוש אקטיבי לשיפור תדמיתם ומניעת ביקורת עתידית. כך למשל, בכלים ומחשבונים למשקי הבית, פרסום דו"חות ונתוני תקציב לציבור ושיתוף צרכנים בהליך הייצור ומרכיבי המחיר.

איחוד הכוחות של עיתונאים אקטיביסטים ועמותות המקדמות את חופש המידע, לצד פוליטיקאים ואנשי ציבור שמזהים את התעצמות השיח, כבר מחולל שינוי מוחשי: החלטת רשות המסים לגבות מס מפייסבוק וגוגל היא תוצאה ישירה של שיח זה, כמו גם פסיקת בג"ץ בנוגע למתווה הגז והגברת היבוא המקביל של מוצרי מזון לאור רווחי היצרניות ומצב התחרות בשוק. על בסיס נתוני העבר וההווה, אנו מצפים כי שיח השקיפות יגדל וישתכלל ויאיר פינות אפלות נוספות במרחב הציבורי של כולנו.

הכותב הוא מנהל יפעת מחקרי מדיה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

מנכ"ל מטא מארק צוקרברג. עידכן את העובדים כי יצטרכו לעמוד ביעדים אינטנסיביים יותר עם משאבים פחותים

צמצומים, ביטול מוצרים ופניית פרסה בפיד: הצרות של מטא רק מתחילות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"