ייתכן שישראל הפכה למדינת רווחה - וילדי החרדים נשארו בחוץ?

מירב ארלוזורוב הזהירה שאסטרטגיית החרדים - "תהיה עני יותר - תקבל יותר" עלולה לקום לתחייה ■ אך אולי הגיעה העת, שבמקום לנהל שיח על פרזיטיות חרדית שמלבה שנאה, נקדם שיח אחר, העוסק בבעיות האמיתיות

יערה שילה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יערה שילה

כשראיתי את הכותרת "החרדים מנצלים לרעה את מערכת הרווחה" במאמרה של מירב ארלוזורוב, חשבתי לתומי ששוב מדובר במלחמה לגיוס תלמידי ישיבות. בכותרת המשנה נכתב: "זהו 
ניצול שמדינת רווחה לא יכולה לעמוד בו". כשהגעתי לשורה הזאת כבר התחלתי לחשוב שישראל היא מדינת רווחה.

הכותבת תקפה את ביטול החלטת הממשלה הקודמת, שמחייבת תעסוקה של שני בני הזוג לצורך קבלת שירותי מעון יום מסובסד לילדים מגיל לידה ועד גיל שלוש. ביטול תנאי זה הקל בין היתר את מצבן של אלפי משפחות חרדיות, שבהן הנשים הן המפרנס היחיד, בעוד שהבעל לומד בישיבה. אלפי תינוקות חרדיים שנולדו למשפחות רווחה ייהנו מארוחה, טיפול והגנה בזמן שאמם תעבוד ותציל את המשפחה מעוני.

מעון לילדים חרדיםצילום: גיל כהן-מגן

מהפך מפוספס יש כאן, טוענת ארלוזורוב: לדעתה זו פרצה להמשך התחמקות החרדים מעבודה, משום שהתנאי שבוטל הכריח גברים חרדים לצאת לעבוד. היא מציגה נתונים שמאששים זאת מכהונתו הקצרה של יאיר לפיד כשר האוצר, ומזהירה שאסטרטגיית החרדים - "תהיה עני יותר - תקבל יותר", תקום לתחייה.

אלא שבפועל, רק 10% מהילדים בחברה החרדית נמצאים במסגרת מעון יום מפוקחת, בעוד שהשיעור המקביל בקרב כלל ילדי ישראל הוא 23%. בשכונות עם אוכלוסייה חילונית ודתית־לאומית, כמו שכונות המושבה הגרמנית וגילה בירושלים, יש מעון אחד ל–250 ילדים, בעוד שבשכונת רוממה החרדית יש מעון אחד ל–700 ילדים.

הבעיה האמיתית אינה נעוצה ביציאת האבות החרדים לעבודה, אלא בכך שישראל אינה מדינת רווחה, ולרוב האוכלוסייה אין מעונות. בחברה החרדית המחסור במעונות קשה שבעתיים, והיא זאת שמופלית לרעה. לכן המושג "מדינת הרווחה", שהופיע בשפע במאמרה של ארלוזורוב, היה מוזר במיוחד. מדינות רווחה אמיתיות מספקות שירות כזה בצורה אוניברסלית ומוזלת לכל החברה. הכותבת דווקא מעדיפה מדינת רווחה סלקטיבית, שגוזלת ואינה תומכת, במקום לקרוא לזכותם של כל ההורים - ללא צורך במבחני הכנסה - לחינוך חינם לילדים לפני גיל שלוש.

הכותבת אינה מתכחשת לכך שמדובר בדילמה מוסרית - למנוע מעון יום מילד עד שאביו ימצא עבודה. כמחנכת לגיל הרך וכאם אין לי שום דילמה מוסרית: המוסרי בעיני הוא לא להתנכל לילדים בגלל החלטות הוריהם.

הקואליציה לחינוך מלידה מאגדת עשרות גורמים המעורבים בחינוך לגיל הרך. היא קבעה לעצמה כמה יעדים לקידום הטיפול בילדים מגיל לידה ועד שלוש שנים, ובהם הנגשת המעונות לכל הציבור (ולא רק לכ–20% מהאוכלוסייה הזכאים לכך כיום), שינוי של תקנים, פיקוח חינוכי ואכיפה, איוש בצוותים מקצועיים ומוסמכים ובתנאי שכר הולמים ומכבדים, העברת המעונות לאחריות משרד החינוך, הגדלה מיידית של מספר המעונות, ובעיקר שינוי תפישה שיביא להבנה שמעון הוא מוסד חינוכי — ולא מחסן ילדים.

במקום לנהל שיח על פרזיטיות חרדית שמלבה שנאה, הבה נקדם שיח אחר, העוסק בבעיות האמיתיות.

הכותבת מרכזת את הכשרת מנהלות המעונות במסגרת מסלול הגן במכללת אפרתה, וחברה בוועדת ההיגוי של הקואליציה לחינוך מלידה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

באר שבע. תוספות הבנייה לא ענו על הציפיות להפוך אותה לעיר של מיליון תושבים

"אמירה הזויה של אנשים מנותקים": ההכרזה על הקמת עיר בדרום מעוררת סערה

אולם תצוגה למכירת מכוניות. בענף הרכב מודים כי היבואנים העלו את מחירן של חלק מהמכוניות החשמליות גם בלי קשר למס

הציבור מתנפל על המכוניות החשמליות, אך לא בטוח שהמס עליהן יועלה