האוצר והממשלה צריכים להחזיר 
את קטר ההיי־טק לצמיחה

מדינת ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגית בתחומים רבים ונהנית ממוניטין טובים גם בהקשר הגלובלי, אך אם לא ייעשו הצעדים הנדרשים - ישראל תישאר מאחור

גיא פרמינגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא פרמינגר

2015 היתה שנת שיא להיי־טק הישראלי, שבה נרשמו הנפקות בסך כולל של כ-3.5 מיליארד דולר, ואקזיטים בהיקף של כ-7 מיליארד דולר. מיליארדי דולרים אלה מתווספים למיליארדים אחרים סביב רכישות, הנפקות ואקזיטים שהניבה תעשיית ההיי־טק הישראלית בשנים האחרונות.

למרות זאת, באחרונה פירסם האוצר סקירה מדאיגה המראה על האטה בתעשיית ההיי־טק הישראלי. ירידה בתקציבים המופנים למו"פ וחוסר בכוח אדם מיומן הוצגו כגורמים המרכזיים להאטת הענף, שמהווה בשנים האחרונות קטר צמיחה במשק הישראלי.

עובדת במתחם היי-טק בירושלים (למצולמת אין קשר לכתבה)צילום: בלומברג

בהיבט כוח האדם, אכן קיים מחסור משמעותי במהנדסים ואנשי תוכנה ומחשבים, דבר הפוגע בפעילות השוטפת של התעשייה. לפיכך, על הממשלה לפעול לעידוד והרחבה של תחומי הלימוד הטכנולוגיים והמקצועיים בתיכונים, במכללות ייעודיות ובאוניברסיטאות. כמו כן, עליה לפעול לפיתוח תוכניות לימוד מקצועיות מסובסדות לאוכלוסיות מוחלשות. שיתוף אוכלוסיות גדולות יותר בתחום ההיי־טק יביא לעלייה ברמת החיים של אוכלוסיות נוספות.

היבטי ההשקעה במו"פ מורכבים יותר ודורשים פתרונות כוללים בתחומים רבים, בכלל זה עידוד הזרמת ההון לחברות בשלות באמצעות יישום המלצות הוועדה לקידום ההיי־טק בבורסה והקלות ברישום, לצד עידוד השקעות מוסדיים באמצעות הקמת גוף אנליזה בלתי־תלוי, יצירת רשתות ביטחון להשקעה ועוד. גידול בהשקעות המוסדיים לא רק שייתן זריקת מרץ מימונית להיי־טק, אלא גם יחבר את הציבור הישראלי להצלחות הכלכליות של התחום.

במקרים מסוימים, המדינה עצמה צריכה לתמוך וליזום השקעות בתחומים אסטרטגיים שבהם יש כשל שוק, שבא לידי ביטוי במיעוט של גופי השקעה.

גורם נוסף להאטה בתעשייה שאינו מוזכר בדו"ח אך מהווה נקודה כואבת לתעשייה הוא המורכבות הביורוקרטית הגבוהה בישראל, שמקשה על בנייה ופיתוח של מפעלי ייצור בהיקף רחב, ולמעשה מקשה על יצירת חברות גדולות. כדי לשפר את המצב, יש להקים גוף ממשלתי רחב סמכויות שיקשר בין משרדי הממשלה לבין מוסדות האקדמיה והמגזר העסקי. גוף זה יהיה בעל ראייה רחבה וילווה את המיזמים הגדולים ואת התאגידים הבינלאומיים בכל שלבי הבנייה והפיתוח של מפעלים בישראל. כמו כן, הוא ידאג לתיאום בין הגופים הרלוונטיים.

כמו כן, קרנות פרייווט אקוויטי גדולות, המהוות שחקן משמעותי בהקשר הגלובלי וכמעט אינן פעילות בישראל, כמו גם משקיעים מהעולם, מציינים לעתים כמה קשיים בהשקעות גדולות בחברות ישראליות הקשורים לשינויי מבנה והיבטים רגולטוריים אחרים. לפיכך, יש ליצור מתווה שיקל על אותם משקיעים להשקיע בחברות ישראליות.

הגורם המרכזי האחרון הוא רוחב הפס בישראל, המקשה על הכלכלה הישראלית ועל ההיי־טק בפרט. רוחב הפס הוא אטי משמעותית מבמדינות אחרות בעולם ופוגע בפעילות הפיתוח בכל הקשור לאינטרנט.

דו"ח האוצר מהווה את השלב החשוב של ההכרה בבעיה. מדינת ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגית בתחומים רבים ונהנית ממוניטין טובים גם בהקשר הגלובלי, אך אם לא ייעשו הצעדים הנדרשים - ישראל תישאר מאחור.

הכותב הוא שותף וראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC .Israel

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו