התיקון לחוק האנג'לים לא מספיק

השוק ציפה הרבה מאוד זמן לתיקון המתבקש לחוק, ימים יגידו אם זה התיקון לו פיללנו

טלי ברנד ואבישי ברדוגו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי ברנד ואבישי ברדוגו

השקעות בחברות ישראליות עתירות מו"פ, שמצויות בשלב הראשוני של פעילות מחקר ופיתוח, טומנות בחובן סיכון גבוה עבור משקיעים פוטנציאליים, ובמקרים רבים אף יורדות לטמיון. אותם משקיעים חוששים להשקיע את כספם בפרויקטים שייתכן ויקצרו הצלחה בעתיד או לחלופין יתגלו כהשקעה כושלת. לאור זאת, בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בהשקעות בחברות מו"פ, שמהוות נדבך מרכזי בתעשייה הישראלית, ותורמות רבות לכלכלה המקומית.

לצד ניהול הסיכונים הזהיר מצד המשקיעים, ניתן לייחס את הירידה גם לצמיחה בהשקעות בחברות שנמצאות בשלבים מתקדמים יותר של הפיתוח, לאחר שכבר הוכיחו במידה מסוימת כי קיים בהן פוטנציאל עסקי.

כדי להתמודד עם התופעה ולעודד השקעות פרטיות בחברות צעירות, נחקקה הוראת שעה במסגרת חוק המדיניות הכלכלית ב-2011 בשם "חוק האנג'לים". מטרת החוק היתה לאפשר הכרה בהשקעה בסטארט-אפים צעירים כהוצאה לצורכי מס, שתקוזז במשך שלוש שנות מס מכל הכנסה חייבת של המשקיע. ההערכות היו כי המהלך יעודד השקעה ויפחית סיכונים. עם זאת, החוק לא השיג את מטרתו והשימוש בו היה מועט.

הסיבות לכישלון החוק נעוצות, בין היתר, בעובדה כי המשקיע לא יכול לדעת אם יהיה זכאי ליהנות מההטבה במועד ההשקעה - שכן זכאותו נקשרת לנתוני החברה ולאישורי המדען הראשי, ולמעשה מוטלת בספק ועלולה להתבטל עד לאחר שלוש שנים מביצוע ההשקעה. מעבר לכך, החוק הגביל את מתן ההטבה ל"השקעת יחיד", ובכך בלם אפשרות להשקעה של כמה אנג'לים כדי לפזר סיכונים ולהוריד עלויות עסקה גבוהות עד בלתי-כדאיות.

באחרונה אושר תיקון לחוק האנג'לים, שבין השאר מאריך את תחולת הוראת השעה עד סוף 2019, במטרה לפשט את תהליך ההשקעה ולהוביל לצמיחה בהשקעות בחברות מו"פ צעירות. התיקון מגדיר בצורה ברורה יותר את הקריטריונים שבהם על החברה והמשקיע לעמוד כדי ליהנות מהטבת המס, ומפריד בין אחריות החברה לאחריות המשקיע לעמידה באותם קריטריונים. על פניו, ניתן לקוות כי חברות רבות צפויות לקבל מימון ממשקיעים - דבר שירחיב את היקף הפעילות שלהן, יעלה את סיכויי ההצלחה שלהן ויעודד התפתחות של חברות מצליחות, שמשלמות מסים ותורמות למשק הישראלי.

בין השינויים החיוביים שמציע התיקון ניתן למנות, בין היתר, את הגברת הוודאות למשקיע, על ידי קביעת זכאותו להטבה על פי קריטריונים שנבחנים כבר במועד ההשקעה. כמו כן, יש לציין את האפשרות להתאגדות כשותפות של כמה אנג'לים סביב השקעה אחת - דבר שיאפשר למשקיעים לפזר כספים בצורה מחושבת יותר, ויוביל להשקעה גדולה יותר בכל סטארט-אפ. אלו רק חלק מהתנאים המקלים שהתיקון לחוק מציע.

עם זאת, על אף השינויים המבורכים, עדיין יש כמה סוגיות בחוק שיש לתת עליהן את הדעת. לדוגמה, התיקון לא מכיר במשקיעים פרטיים שפועלים דרך חברות בע"מ, שמוחזקות באופן מלא על ידי יחיד באחזקה ישירה. מאחר ויש לא מעט חברות מסוג זה, חל צמצום משמעותי במספר המשקיעים שיכולים ליהנות מההטבה. לכן, יש להרחיב את החוק כך שיחול לא רק על שותפויות בין משקיעים פרטיים שהוקמו לשם השקעה ייעודית בסטארט-אפ אחד - אלא גם לקרנות שכל המשקיעים בהן הם יחידים.

יתרה מכך, נראה כי התיקון לחוק לא מספק מענה לכמות האישורים והביורוקרטיה שנדרשים כדי לקבל את ההטבה. לדוגמה, אחד מהאישורים יידרש למשקיע עוד לפני השקעתו, עובדה שיוצרת עיכוב משמעותי להשקעה.

השוק ציפה הרבה מאוד זמן לתיקון המתבקש לחוק, ימים יגידו אם זה התיקון לו פיללנו.

רו"ח טלי ברנד היא מנהלת מחלקת תמריצים ב-PwC ישראל; רו"ח אבישי ברדוגו הוא שותף מס ב-PwC ישראל

עשרת האנג'לים המקושרים בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר