אין תחרות? אז הגיע זמן מחאת הארנקים

חוסר היכולת לנצח את המונופול במשק מתחיל אצלנו, האזרחים, בכישלוננו המתמשך להפעיל את הסנקציה היחידה העומדת לרשותנו

יניב רייכנברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אדם שולף כרטיס אשראי מהארנק
צילום: בלומברג
יניב רייכנברג

בפרק השני של סדרת הטלוויזיה "מגש הכסף" בערוץ 8, יוצא ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, אל אחד מסניפיה של רשת מרכולים ידועה, לבחון את המדפים. זליכה מצולם כשהוא עובר בין מדפי ומחלקות הסופרמרקט, ובוחן מי מספק את הסחורה שאנחנו צורכים. התשובה עוררה תדהמה בקרב הצופים: ארבעה או חמישה יצרני מזון וספקים אחראים על כ–80% מסל הקניות שלנו. מכך מסיק זליכה שאין תחרות במשק הישראלי.

הנקודה החשובה שהעלה זליכה מצטרפת לנתון מעורר מחשבה לא פחות, שפירסם באחרונה הכלכלן הראשי באוצר. על פי נתוני משרד האוצר, רווחיהם של יבואני המזון הגדולים זינקו בעשור האחרון ב–230%. הרווח של עשרת יבואני המזון הגדולים בין 1997 ל-2013 הגיע ל–4 מיליארד שקל.

הרווחיות הגבוהה של היבואנים הישראלים נובעת מהתחזקות השקל, שממנה הצרכן לא נהנה. התמונה המצטיירת היא של חבורה סגורה שלא מחלקת את העוגה עם העובדים וציבור הצרכנים, ונהנית מחסמי הכניסה הגבוהים שקיימים בענף.

השאלה היא כמה עולה חוסר התחרות למשק הישראלי. העלות יכולה להגיע למיליארדי שקלים בשנה, ומתבטאת במחירי המוצרים במרכולים, המהווים חלק נכבד מיוקר המחיה. זו אחת הסיבות לכך שהישראלים יצאו בהמוניהם לרחובות לפני ארבע שנים. אז מה השתנה בתחום מאז אותה מחאה חברתית של קיץ 2011? מעט מאוד, כפי שהראו בבירור ב"מגש הכסף".

האחריות לא נמצאת רק אצל הרשויות והממשלה, אלא גם בידינו, הצרכנים. למרות מחיריהם הגבוהים של המותגים המיובאים, ואף שיותר ויותר אנשים מודעים לצורך לבדוק מחירים לפי קנייה, עדיין רוב הצרכנים לא מגלים עניין ברכישת חלופות מתחרות, שעלותן נמוכה בעשרות אחוזים. המותגים היקרים תופסים נתח שוק גדול מאוד, בשעה שמותגים אחרים, שאינם נופלים מהם באיכותם, אינם מקבלים מספיק רוח גבית מהציבור.

צילום: אורן זיו

הבעיה מתחילה אצלנו, האזרחים, בכישלוננו המתמשך להפעיל את הסנקציה היחידה העומדת לרשותנו - פשוט לא לקנות - וממשיכה במקומות שבהם הדמוקרטיה פינתה את מקומה לביורוקרטיה וסיאוב. ברור לנו שהתחלנו תהליך והעלינו נושאים למודעות. תוכניות כמו "מגש הכסף" עוזרות לשמר את הנושא החשוב על סדר היום הציבורי. עם זאת, כל עוד לא נצביע בידיים, ברגליים ובארנק, נישאר שבויים בידי קבוצה קטנה של מותגים. עלינו לתת הזדמנות לכל אפשרות לאלטרנטיבה ולהמנע מלרכוש מוצרים במחיר מופרז.

ואיפה המחוקק? היכן הממונה על ההגבלים העסקיים? מי כאן נרדם בשמירה? על משרד האוצר מוטלת החובה לא רק לסקור את נושאי חוסר התחרות במשק הישראלי, אלא גם לטפל בהם באופן מיידי. הטיפול בחוסר התחרות במשק והשאיפה לצמיחה של צריך לבוא דרך עידוד ותמיכה ביבואנים ויצרנים קטנים ובינוניים. חוסר התחרות במשק הישראלי הוא מס המוטל על הצרכן הישראלי, וככזה הוא פוגע ברמת החיים שלו. בראייה רחבה יותר ניתן לזהות השפעה שלילית על צמיחת המשק וגביית המסים מצד הממשלה.

בזמן שהלוביסטים של בעלי העניין מתארחים בטרקלין המחוקקים, הציבור הישראלי עדיין תר אחר ה"לוביסטים" שאותם בחר בקלפי. ייתכן שיחלוף עוד זמן עד שאנשי ציבור אמיצים יעזו לפרק מונופולים ואוליגופולים דורסניים, אך המחאה של השנים האחרונות והמודעות הצרכנית הגוברת הן בהחלט סימן חיובי.

אנו, כציבור, מוכרחים ליישר קו באופן מעשי עם אותן ההצהרות שזעקנו בכיכר או ברשת החברתית. היכולת לבחור ביצרנים המיטיבים עמנו ולהימנע מכאלה שרואים בנו ארנקים אנושיים היא הסיכוי הטוב ביותר שלנו לשינוי אמיתי.

הכותב הוא יזם ושותף בחברת XBlade

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה