חבר מביא חבר - 
יהודי בלבד

האמרה העתיקה "אם יש קשרים לא צריך פרוטקציה" מקבלת פרשנות חדשה לאור התמורות שחלו בגיוס עובדים בשנים האחרונות. הדבר בא לידי ביטוי באופן מובהק בכתבה שפורסמה ב–TheMarker על השיטות היעילות ביותר לגיוס עובדים. מהכתבה עולה כי שיטת הגיוס היעילה ביותר בהיי־טק היא "חבר מביא חבר": מרבית המועמדים מגיעים דרך לוחות דרושים (40%, שמהם מגויסים 15%) וחברות השמה (31.4%, שמהם מגויסים 30%), אך למי שמגיע דרך המלצה של חבר (8%) יש סיכוי גבוה יותר (36%) להתקבל.

יש היגיון רב בכך ששיטת "חבר מביא חבר" היא פופולרית כל כך ויעילה. העובד מסוגל להביא מועמדים מתאימים יותר, מכיוון שהוא מכיר את סביבת העבודה ואת התרבות הארגונית, הוא חלק מהמרקם הארגוני ויודע מהם האתגרים והיתרונות של הארגון - וכבר עושה סינון ראשוני. בנוסף, מתקיימת ההנחה כי חבריך דומים לך במאפיינים האישיותיים: גדלתם באותה שכונה, למדתם והתחנכתם באותן מסגרות, לעתים אף עשיתם יחד את השירות הצבאי. לכן חבריך יכולים להצליח במסגרת שבה אתה מצליח, הם מביאים סט דומה של ערכים ומאפייני התנהגות.

ואולם מה קורה למועמדים מצוינים, ראויים ומתאימים שאינם נמצאים במעגלים הרלוונטיים, כמו מועמדים ערבים? אלה לא שירתו בצבא, לא למדו באותם מוסדות, לא הלכו לתנועת נוער והם ברוב המקרים גם לא גרים בשכונה יהודית. רשת הקשרים של המועמד היהודי הקלאסי אינה כוללת אותם, ולהם אין שום חיבור לרשת הקשרים שלו. הסיכוי שלהם להתמודד על משרות מתאימות קטן בהרבה. אף ששיטת גיוס זו יעילה מאוד, היא מהווה חסם מבני ומדירה אלפי מהנדסים ומתכנתים ערבים מדלת הכניסה לארגונים. לראיה, רק כ–3% מהמהנדסים בהיי־טק הם ערבים.

בעידן שבו קיימת מודעות חברתית גבוהה לגיוון התעסוקתי ויתרונותיו ולייצוג הולם של קבוצות מיעוט, בעידן שבו חסרים מהנדסים ומתכנתים בשוק ההיי־טק, בעידן שבו גיוס עובדים הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור מרבית חברות הטכנולוגיה בישראל - כדאי להשקיע מאמצים בחשיבה יצירתית על הדרכים להגיע לקהלים אלה.

גיוס דרך האוניברסיטאות מגדיל את החשיפה למועמדים הערבים שנמצאים בכל הקמפוסים המובילים. החל בפרסום משרות וכלה בירידי תעסוקה וימים שמיועדים לסטודנטים הערבים. מומלץ לנסח פנייה אישית בערבית בנוסף לפרסום המשרה - פנייה בערבית מעבירה מסר למועמד כי הארגון באמת מעוניין במועמדותו. המועמדים הערבים נוכחים ברשתות החברתיות, ולכן מומלץ להשתמש בהן כדי לאתר אותם. פרסום סיפורי הצלחה של עובדים ערבים שנקלטו בארגון משמש השראה ומגביר מוטיבציה למועמדים אחרים להגיש מועמדות.

לארגונים כדאי ללמוד על המועמדים הערבים ועל המאפיינים שלהם. כמו כן, ניתן להשתמש בארגונים האזרחיים שפועלים למען שילובם של עובדים ערבים בשוק התעסוקה ובארגוני ההיי־טק. למרות ההתקדמות שקיימת בעניין זה, עדיין יש צורך בתיווך בין המועמדים הערבים לארגונים.

ייצוג החסר של מועמדים ערבים בהיי־טק יכול להשתנות אם הארגונים יכירו בעובדה כי שיטת "חבר מביא חבר" היא חסם מבני המדיר קהלים עם פוטנציאל אדיר. האחריות לשינוי היא לפתחם של הארגונים. כך הם יוכלו ליהנות מכוח אדם איכותי ומקצועי, וגם לתרום לשיפור מצבם הסוציו־אקונומי, ובעיקר ליצירת חברה שוויונית וצודקת בין יהודים לערבים.

הכותבת היא סמנכ"לית קריירה, עמותת קו משווה
 לקידום תעסוקת אקדמאים ערבים