מאגר נתוני האשראי: לא שילמת? דורגת, נענשת ונדפקת

למאגר המידע הפיננסי, שאת הקמתו מקדמת ממשלת ישראל, תהיה גישה לנתונים רבי עוצמה שיש בהם בכדי לפגוע במושג הפרטיות ולמוטט יחידים וקבוצות חלשות בחברה ■ על שלושת הכשלים שצריכים לקבור את הצעת החוק לשיתוף נתוני האשראי

דוד לוי־פאור
דוד לוי־פאור

ממשלת ישראל מקדמת בימים אלה הקמת מאגר מידע פיננסי מקיף על כלל אזרחיה. מנהלי המאגר יאספו, ימסחרו וידרגו את הנתונים הפיננסיים של כל אחד ואחת מאתנו מול הארגונים הפיננסיים (בנקים, חברות אשראי, כרטיסי אשראי), ספקי השירותים הגדולים (חברות תקשורת, מים, חשמל) ומול רשויות המדינה (תשלומי ארנונה ומסים). לא שילמת? נדפקת, דורגת, נענשת.

מה זה משנה אם חשבון הטלפון שגוי, או שהקנס והריבית בגין החשבון מופרזים? מעתה יהיה לארגונים רבי־העוצמה הללו שוט נוסף. המאגר הזה, שאין כדוגמתו בעולם, יכלול יותר נתונים מאשר כל מאגר מידע אחר הנמצא בידי רשויות מדינה, כולל מס הכנסה ורשויות הביטחון. למאגר יש השלכות חמורות בתחום הפרטיות, הגנת ובטיחות המידע, חופש הפרט וזכויותיו - ויש בו פוטנציאל הרסני של הדרה חברתית של יחידים וקבוצות חלשות.

מציאת קונים לחברות האשראי תהיה מאתגרת

הטיעון המרכזי בזכות המאגר, מסירתו לחברה פרטית ומסחורו, הוא שהמאגר יסייע לקדם תחרות בתחום האשראי. בניגוד למצדדים במאגר, אני מוצא כי ההשפעה של איסוף המידע ומסחורו על תחרות בשוק האשראי תהיה שולית. אין רע בתחרות, אבל אמצעים כמו פיקוח על מחירים ותנאי הלוואות הם יעילים ואפקטיביים, והרבה פחות פוגעניים באזרח בכלל ובחלש בפרט.

ההצעה כוללת שלושה כשלים מהותיים בהקשר של קידום תחרות. הראשון נובע מההנחה שסוחרי האשראי מעוניינים בלקוחות מעוטי סיכון. אלא שאי־אפשר לגבות ריבית גבוהה מלקוחות מעוטי־סיכון, בדיוק משום שהם מעוטי סיכון. הלקוח האידאלי של סוחר האשראי הוא הלקוח שדירוגו בפועל נמוך מהסיכון הממשי שהוא מייצג - כל זה באמתלה שהוא מסוכן יותר ממה שהוא מסוכן בפועל. כיצד מאתרים לווים כאלה? יוצרים דירוג אשראי בצורה המסייעת לאתר אותם, ודוחפים להם הלוואות שלא ביקשו. כאן, בקונספירציה בין נותן האשראי למדרג האזרחים, נמצא הרווח ופוטנציאל הניצול הגדול - חיבור שיוצר כוח כלכלי ריכוזי ומחליש את הצרכן. מידע הוא כוח, ודירוג האשראי משרת את סוחרי האשראי.

הכשל השני הוא שה"רפורמה" מרחפת בעולם הפנטזיה של מודלים בתחרות משוכללת, שאינם מתארים את הפעילות העסקית כפועלת בזירה של כוח ואינטרסים. איסוף, דירוג ומסחור המידע הופך את הצרכנים לשקופים יותר בפני סוחרי האשראי, ולכן גם לפגיעים יותר. לדוגמה, חברות הדירוג מספקות מידע על מספר הבקשות לאשראי - ככל שהצרכן זקוק יותר לאשראי, כך מחירו עולה, משום שחיפוש האשראי עצמו "מפליל" ופוגע בדירוג. כדי לקבל אשראי בעתיד, נהיה חייבים לקחת אשראי בהווה מכיוון שללא לקיחת הלוואות, היסטוריית האשראי שלנו לקויה. במלים אחרות, כדי להעצים את דירוג האשראי עלינו לקחת עוד ועוד הלוואות. אבסורד, לפחות למי שחושב שחיסכון ושכר עבודה הוגן הם המקור הנכון לניהול התקציב האישי והמשפחתי, והמטרה הראויה למדיניות צמיחה כלכלית.

הכשל השלישי הוא שהתחרות בפועל היא על מחיר הכסף. למעשה, השינויים המוצעים יוצרים את האינטרסים הפיננסיים (מקימים תעשיית דירוג ואשראי) שיפעלו לאחר מכן לא להורדת מחיר הכסף - כי אם להעצמת תרבות החיים על אשראי. ההצעה מעצימה את הפגיעות הפיננסית של יחידים ושל המערכת. כאן קיים הפוטנציאל ההרסני הגדול ביותר. שינוי תרבותי ביחס לכסף ולהלוואות מצד אחד ולחיסכון מהצד האחר - בלי שהתקיים דיון ציבורי ומעמיק כראוי.

שלושת הכשלים ראויים לקבור את הצעת החוק. יש כאן טיפוח קפיטליזם פיננסי ושעבוד לחברות ותאגידים של האזרח. מי שמאמין כי חברות הדירוג יורידו את מחירי האשראי, ראוי שילמד מביצועיהן הגרועים במשברים האחרונים (אף שמדובר במדרגות של חברות ומדינות). קידום תחרות באמצעות מסחור נתוני יחידים ודירוג אשראי יוצר מפגעים דמוקרטיים והדרה חברתית. ההצעה לא עומדת אפילו במטרותיה - קידום תחרות בשוק האשראי. השפעתה שולית והאלטרנטיבות זמינות, זולות ויעילות יותר.

הכותב הוא פרופסור למדע המדינה ומדיניות ציבורית, וראש בית הספר למדיניות ציבורית וממשל 
באוניברסיטה העברית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"