מדו-קיום לדו-איום: הבשורה תגיע מרהט

בימים האחרונים, כמו גם בימי "צוק איתן", כשבריכוזים ערביים ויהודיים רבים בוער הרצון בנקמה - הנגב מצליח להישאר רגוע ■ מה סוד הנגב וכיצד ניתן לשכפל את המודל?

טאלאל אל גראנווי
טאלאל אל גראנווי

שאלת הדו-קיום בין יהודים לערבים מעסיקה את החברה הישראלית חדשות לבקרים. על פי רוב היא צצה ועולה בהקשר של אירועים טראגיים, כמו שריפה ורצח נורא של תינוק או ירי על מכונית חולפת בכביש ראשי.

כך, המציאות מייצרת לנו שיח רווי אלימות וגזענות שבתוכו קשה להצמיח מציאות טובה. כראש עיריית רהט - העיר הבדואית הגדולה בישראל, הנושקת לבירת הנגב, באר שבע - אני מציע: הבה נשנה את השיח בינינו. הבה נבסס אותו על הצלחות משותפות ולא על אסונות. במלים אחרות, בואו ונעסוק בדו-קיום באמת, ולא בדו-איום.

סופת אבק אתמול, ליד חורהצילום: רויטרס

העיסוק השכיח מאוד בימינו בתקשורת הישראלית בשאלת פיתוח הנגב מדלג משום מה על ההצלחה הפנומנלית של רהט, שהיא העיר השנייה בגודלה בנגב. משום מה, הרדאר התקשורתי הישראלי לא הצליח לקלוט את הפוטנציאל העצום הטמון בעיר גדולה שהיא לא פחות מבשורה לנגב בכלל וליכולת שלנו כחברה מעורבת יהודית־ערבית לחיות ביחד - בנגב בפרט.

ברהט עצמה פועלים בימים אלה בהצלחה כמה וכמה פרויקטים שממחישים את היכולת שלנו להצליח ולבנות חברה מעורבת יהודית וערבית שלא רק חיה ביחד אלא גם מתפרנסת יחד, עובדת יחד, יוזמת יחד ומשיקה מיזמים שבמרכז יכולים רק לחלום עליהם. יש לנו קואופרטיב יהודי־ערבי של מגדלי בקר, יש לנו חדר כושר יהודי־ערבי לנשים בלבד, יש לנו בית ספר לצילום שבו לומדים ועובדים יחד יהודים וערבים. אפילו מרכז היזמות החדש שלנו מצליח לייצר מיזמי היי־טק - שמאפשרים לצעירים שלנו הזדמנות להישאר כאן, ולא לעבור למרכז.

אני מאמין שכדי להצליח לבנות אפיק פרנסה או קריירה ואף להגיע להגשמה עצמית, אדם צריך שיהיו לו כלים ויכולת לתכנן מראש. ברהט מתקיימים מיזמים חברתיים, שהם גם מיזמים עסקיים, שיש בכוחם לייצר בדור הצעיר שלנו את היכולת להסתכל קדימה אל העתיד.

אני נזכר כעת שבמשך הימים הנוראיים של "צוק איתן", כשהערים היהודיות בנגב בערו והתגוננו מאש הטילים - גם רהט ושאר ערי הבדואים בנגב חשו את אותה האש ואת אותם הטילים. אלא שביישובים הבדואיים לרוב אין מיגון מתאים, ולא תמיד יש די אמצעי התראה והגנה.

רהט. מצטיינת במיחזורצילום: אליהו הרשקוביץ

ואף על פי כן תודות לשיתוף הפעולה של כל תושבי הנגב, ערבים ויהודים גם יחד, הצלחנו להביא למינימום את הפגיעה ברכוש ובנפש. גם בימים האחרונים, כשבריכוזים ערביים ויהודיים רבים תוססת אש של משטמה ורצון בנקמה - הנגב מצליח להישאר רגוע. זאת, למרות העובדה שבנגב האוכלוסיות לא רק חיות אחת ליד השנייה אלא רוב הזמן הן חיות האחת בתוך השנייה.

הנה כי כן, כפי שאמר דוד בן גוריון, הנגב, ארץ השמש והשממה - ממנו תבוא הבשורה למדינה ולעם כולו. בשורת הדו־קיום האמיתית. אני קורא אם כן לכל מי שקורא את דברי אלה - בואו לבקר אצלנו ברהט. אל תסתפקו במשמע אוזניים, אלא בואו לבקר במרכז היזמות החדש שלנו, פנו יום לביקור בפארק התעשייה החדש שלנו, שגם הוא מופת לשיתוף פעולה יהודי־ערבי מרשים. אנחנו המפתח, הדוגמה והמופת לחברה יהודית־ערבית שחיה יחד בשלום ובשיתוף פעולה פורה.

הכותב הוא ראש עיריית רהט

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"