המחסור בנהגים מקצועיים הורג

הבעיה הקשה של מחסור בנהגים עולה לנו לא רק בכסף - אלא גם בחיי אדם

אריה חממי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אריה חממי

מדינת ישראל ניצבת זה כמה שנים מול אתגר קשה, גם אם לפעמים נסתר, של מחסור בנהגים מקצועיים בשני מגזרים עיקריים – רכב ציבורי ורכב כבד. המקצוע שמוביל את המשק קדימה שרוי במשבר.

כמה עמוק השבר? על פי נתוני משרד הכלכלה, בכל שנה פורשים כ–2,000 נהגי רכב כבד ורכב ציבורי - ומצטרפים כ–850 חדשים בלבד. כך, מדי שנה נוצר מחסור של יותר מ–1,000 נהגים, כשכבר כיום חסרים למשק כ–5,000 נהגי רכב כבד. מחסור זה מוביל, על פי כל נתוני משרד הכלכלה, להפסד כלכלי גדול עקב ניצול לא יעיל של ציוד. בנוסף, שינוע המטענים מהנמלים מתעכב, שעות עגינת האניות מתארכות, וההשקעה באחסון גדלה. כתוצאה מכך, העלויות של כלל המוצרים תופחות, ונוסף עוד נדבך כואב ליוקר המחיה.

ואולם הבעיה הקשה של מחסור בנהגים עולה לנו לא רק בכסף — אלא גם בחיי אדם. התוצאה של מחסור קשה זה היא שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות. מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה, עקב כך ישנם נהגי רכב כבד שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואף 18 שעות.

משאית אחרי תאונה עם גמל, במועצה אזורית רמת נגבצילום: טס שפלן

למרות מספרם הנמוך, כלי רכב כבדים מעורבים הרבה יותר בתאונות דרכים. על פי נתוני עמותת אור ירוק, ב–2014 התרחשו ברחבי הארץ 85 תאונות דרכים קטלניות שבהן היתה מעורבת משאית. המשמעות היא שמתוך כלל התאונות הקטלניות שהתרחשו בישראל ב–2014, בכ–30% היו מעורבות משאיות.

הבעיה לא מסתכמת רק בנהגי המשאיות. חברות התחבורה הציבורית משוועות לנהגים מיומנים ומקצועיים. אלה יוכלו לשפר את רמת השירות של התחבורה הציבורית עבור כולנו, בהגברת התדירויות של קווים ובתפעול של קווים נוספים. חוסר ההסדרה של ענף הנהיגה המקצועית הוביל בשנה האחרונה גם לסכסוכי עבודה מרים בחברות התחבורה הציבורית, שהובילו לפגיעה בנוסעים ובמשק.

בנוסף, לנהגים מקצועיים יש תפקיד מהותי במשק לשעת חירום (מל"ח). זמינות הנהגים המקצועיים בעתות מל"ח נחוצה בהיבטים של אספקת דלק, הובלת מצרכים, ציוד, ופרישת כוחות. על פי דו"ח מבקר המדינה, משרדי ההובלה האזרחיים — שנהפכים למפעל חיוני בעת הפעלת מל"ח — סובלים ממחסור חמור בנהגים זמינים, במיוחד בעת חירום.

לשחיקה במעמדם של הנהגים בישראל יש גורמים רבים. הם ניתנים לטיפול, אך רק באופן מרוכז. במשרד התחבורה מודעים לסוגיה הבוערת, וכבר החלו בהליך הסדרה ופתרון — כולל הגדרת הנהיגה כמקצוע, כמקובל בעולם.

בעולם המערבי מקצוע הנהג כבר ממוסד, ובמדינות רבות הוכנה תשתית הכשרה ברמה הלאומית. יש פרמטרים ברורים לגבי אופיו והגדרתו של הנהג המקצועי וקונסנזוס נרחב לגבי הנחיצות בהכשרה מסודרת של נהגים ולגבי תפקידו המרכזי של הנהג בחיי הציבור בהיבטים של בטיחות בדרכים ושירות אפקטיבי. במדינות שהשכילו להגדיר את הנהיגה כמקצוע כבר ניכר שיפור עצום בהספק וברווח, על ידי הגדרת תפוקות, איכות ביצוע, לוחות זמנים, יעדים מפורטים והכנסת טכנולוגיות מתקדמות.

עלינו ללמוד במהירות מהניסיון העולמי, מכיוון שישראל נמצאת בשעת חירום של ממש. קידום מקצוע הנהג בישראל הוא משימה לאומית. האצת הגדרת מקצוע הנהג, בהובלת משרד התחבורה ובשיתוף משרד הכלכלה היא הכרח, שבסופו של דבר יתרום משמעותית לפעילות המשקית ברמה המיידית — ויביא לחיסכון בחיי אדם.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת מורג יועצים – פיתוח ארגוני וטכנולוגי לתחבורה ויו"ר ועידת ישראל לתחבורה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר. "זקן אחד, אלטשולר, הזהיר - ואף אחד לא שמע"

הוא צדק? הסיכון גדל, ונבואת הזעם של אלטשולר עלולה להתגשם

ג'רום פאואל, נגיד הבנק הפדרלי. נותרה חצי נקודת אחוז נוספת עד לרף הריבית שהבנק מתכוון להגיע אליו

עוד מאמץ אחד קטן: הבנק הפדרלי עומד לשחרר את החבל. כך זה ישפיע עלינו