שיתוף בעירבון מוגבל

פלטפורמות של כלכלה שיתופית מאפשרות למכור ולקנות כמעט כל מוצר ושירות, ולכן הן מוצאות את עצמן (או ימצאו את עצמן בעתיד) מתחרות בעסקים שכפופים לרגולציה

יניב אהרונוביץ'
יניב אהרונוביץ'

ההחלטה שקיבלה באחרונה נציבות יחסי העבודה של קליפורניה, שלפיה התקיימו יחסי עבודה בין נהגת שהשתמשה באפליקציית ההסעות אובר (Uber) לבין החברה, אמנם מוגבלת לנסיבות אותו מקרה - אך צריכה להדליק נורית אדומה לכל מי שמפעיל פלטפורמה במה שמכונה כלכלה משתפת, או כלכלת שיתוף (Sharing Economy).

בזמן האחרון, כלכלת השיתוף נהפכה לנושא חם. רבים סבורים שהיא היתה אחד הגורמים המרכזיים שסייעו למדינות במערב להיחלץ מהמשבר הכלכלי. יש אף כאלה שרואים בה כלי לשבירת הסדר הכלכלי הקיים, במובן זה שהיא מאפשרת לכל אדם למכור או לרכוש מוצרים או שירותים מכל אדם אחר, ללא תיווך של התאגידים המסורתיים, אלא באמצעות שימוש בפלטפורמות מסחר "נייטרליות". אך האם הן באמת נייטרליות?

המלה "שיתוף" אינה מלת קסם. פלטפורמות כמו אובר ומקבילותיה מתחום הלינה, העבודה והמסחר המקוון (כמו 
Airbnb ,TaskRabbit ואיביי) קוראות אמנם תיגר על צורות התקשרות מסורתיות יותר, אבל הן רחוקות משיתוף במובן האוטופי של המלה. מטרתן אינה פילנתרופית; הן נועדו להשיא (ומשיאות) רווחים יפים לבעליהן. תרומתן האמיתית של חברות אלה היא ביכולת שלהן לאפשר לאנשים ברחבי העולם לנצל את משאביהם בצורה יעילה יותר ולפשט התקשרויות מסחריות בין פרטים. בסופו של דבר, חברות אלה ודומותיהן עדיין משמשות מתווך - מתוחכם אמנם - בין ספק המוצר או נותן השירות לבין מקבלו, בדיוק כמו מתווך הדירות, תחנת המוניות או חברת כוח האדם; והן גם גוזרות על כך קופון מכובד.

צילום: קובי קנטור

פלטפורמות של כלכלה שיתופית מאפשרות למכור ולקנות כמעט כל מוצר ושירות, ולכן הן מוצאות את עצמן (או ימצאו את עצמן בעתיד) מתחרות בעסקים שכפופים לרגולציה, ואשר ידרשו להחיל את אותה הרגולציה על הפלטפורמות, על אף הטענה כי הן "נייטרליות". אין להתפלא, אפוא, שקובעי המדיניות ובתי המשפט התחילו לתת את דעתם לפלטפורמות שיתוף. יש מגמה גוברת של ביקורת על כך שתחת אצטלת הנייטרליות מנסות הפלטפורמות השיתופיות לעקוף חוקים, תקנות וסטנדרטים החלים על מקביליהן מהעולם האמיתי.

ההחלטה של הנציבות בקליפורניה קבעה למעשה כי אובר אינה פלטפורמה נייטרלית. בעוד שאובר טוענת שנהגיה הם פרילאנסרים, שבסך הכל משתמשים בפלטפורמה שמספקת החברה לצורך מציאת נוסעים שמעוניינים בשירותיהם, הרי שההחלטה קובעת כי לאובר יש אחריות ישירה כלפי אותם נהגים, שעשויה להגיע לכדי יחסי עבודה.

ככל שתגבר השפעתן של פלטפורמות שיתוף על חיי המסחר והכלכלה, כך צפויה לגבור הדרישה להחיל עליהן אחריות רגולטורית ומשפטית. כמו לגבי כל מגמה גלובלית — אני צופה שבעתיד הלא־מאוד רחוק נראה גם את הרגולטורים ואת בתי המשפט בישראל נותנים את דעתם לסוגיות שמעלה כלכלת השיתוף.

הכותב הוא שותף במחלקת 
מיזוגים ורכישות במשרד עורכי הדין 
תדמור ושות' פרופ' יובל 
לוי ושות'

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה