נתניהו, בישראל אין עודף רגולציה - 
דווקא יש מחסור

אנחנו זקוקים לרגולציה אפקטיבית וחכמה - ובראש ובראשונה צודקת

דוד לוי־פאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דוד לוי־פאור

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח לא מכבר להיאבק ברגולציה "העודפת" עם גרזנים. על מה מבוססת האמירה בדבר רגולציה עודפת? ומהיכן הגיע הצורך בדימוי של גרזנים? מתברר שזוהי פרשנות לניתוח של דו"ח שפירסם הפורום הכלכלי העולמי. לפי פרשנותו של ראש הממשלה, ישראל "הידרדרה" ממקום 23 בדירוג הנטל הכלכלי על העסקים ב-2006 למקום 116 ב-2014.

עיון בדו"ח מגלה כי אין בסיס לאמירה זו, ומדובר בפרשנות מוטעה לנתון רזה ובלתי אמין. מקורו של הנתון בסקר עמדות של 32 איש ואשה. מדגם קטן להפליא ושאינו מייצג, שהועבר על ידי התאחדות התעשיינים בין חבריה. פחות ופחות אנשים עונים על סקר העמדות שמפיצה ההתאחדות מדי שנה, וכך הידרדרנו למקום 116.

במלים אחרות, תנוח דעתם של אזרחי ישראל. לא הידרדרנו ולא השתפרנו. הסקר תמוה - כך לא עושים מחקר, ואת זה לומד כל סטודנט מתחיל. הדירוג מבטא לא את מצב הרגולציה בישראל, אלא את עמדות הנשאלים כלפי הרגולציה. וזה דבר שונה לחלוטין. 32 משיבים, ועל כך מניף ראש הממשלה גרזנים. זוהי הדרך שבה הוא הופך את "עודף הרגולציה" מבעיה לנושא מרכזי בסדר העדיפויות של ממשלתו.

נתניהו, היום בירושליםצילום: אי־אף־פי

אם יש צורך להיבהל, ואם יש צורך להשתמש בגרזנים, רובים, תותחים וכיוצא באלה, הרי זה בחסרונה של רגולציה בתחומים שבהם קיימות פגיעות ברורות בביטחונם הפנסיוני, הבריאותי והסיעודי של הישראלים.

הביטחון הפנסיוני הופקד על ידי ועדת בכר בידי "גופים מוסדיים", מינוח שמתייחס לשחקנים פיננסיים המונעים רק על ידי רצון ליצור רווח. כשנתניהו קידם את הרפורמה הזאת, דווקא שם, היכן שהחלשים ביותר זקוקים להגנה מפני תאגידים רבי כוח, הוא נמנע מיצירת משטר רגולטורי שיפקח על העמלות שגובים הגופים הללו. התוצאה של מחדל אנטי־רגולטורי זה היא שחיקה ניכרת של עשרות אחוזים בתשואה האפקטיבית של הפנסיונרים, וכתוצאה מכך - פגיעה ממשית בחיסכון הפנסיוני.

בתחום הביטוח הרפואי ובתחום הביטוח הסיעודי המצב אינו טוב יותר. גופי שיווק מתוחכמים העבירו את הציבור מסע הפחדה, שבסיומו הוצע לאזרחים מבוהלים לרכוש מחברות הביטוח ביטוחים כפולים ומשולשים של סיעוד וביטוחים רפואיים משלימים, בלי שיש להם יכולת להבחין בין ביטוח הגון לנצלני. אזרחים אלה מגיעים לבתי המשפט, שסתומים בתביעות אישיות, במקום שתהיה רגולציה בדיעבד שתמנע את התביעות ואת עושק החולים הסיעודיים והמחזיקים בביטוחי בריאות משלימים.

הגישה שלך לרגולציה, אדוני ראש הממשלה, מקדמת ניצול של אזרחים על ידי גופים פיננסיים רבי עוצמה. כמו הגרועות במדינות העולם, קידמנו בישראל הפרטה ומסחור במקום להקדים ליצור מערכת רגולטורית מתאימה, שתבטיח שהתחרות תהיה על השירות לאזרח, ולא על ניצולו. בלי משטר רגולטורי אפקטיבי, הרגולציה שלנו תמשיך להיות קפואה, אנטי־אזרחית ומנצלת בנושאים אלה.

אם יש גרזן בסיפור הזה, הוא כבר הונף על רווחת האזרחים. אנחנו לא זקוקים לפחות או יותר רגולציה, אנחנו זקוקים לרגולציה אפקטיבית וחכמה - ובראש ובראשונה צודקת. רגולציה שתגן על האזרח. גם על התעשיינים, אבל גם בעיקר על האזרח.

הכותב הוא ראש בית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, וחוקר רגולציה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט