המפתח לצמיחה - מס החברות

המצב הנוכחי שבו מרבית החברות משלמות מס גבוה, ומיעוטן מקבלות הנחות דרמטיות כחלק מחוק עידוד השקעות הון, הוא גם לא הוגן וגם לא יעיל

אורי כץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי כץ

רבים נוהגים להשוות את ההוצאה על חינוך, בריאות או תשתיות במדינת ישראל לשאר המדינות החברות ב–OECD. אך ישראל ענייה יותר מרבות מהמדינות המפותחות, ולכן גם אם תקציב שיעור דומה מהתוצר לחינוך, בריאות ותשתיות, אין באפשרותה להשקיע את אותם הסכומים שהן משקיעות. כדי לשנות את המצב הזה עלינו לצמוח מהר יותר מהמדינות האחרות.

מאז אמצע העשור הקודם, ישראל אכן חוותה צמיחה גבוהה יחסית, שניתן את חלקה לפחות לייחס לרפורמות שביצע בנימין נתניהו בכהונתו כשר האוצר בממשלת אריאל שרון, שכללו הפחתות מסים וקצבאות, והובילו לגידול מרשים בשיעורי התעסוקה. אך מתווה הפחתת המסים נעצר על ידי ממשלת נתניהו ב–2011, והקצבאות מאיימות לחזור כחלק מההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בשבועות האחרונים. מהיכן תבוא הצמיחה העתידית שתאפשר לישראל להמשיך בצמצום הפערים אל מול שאר העולם המפותח?

פתרון אפשרי לשאלה זו מתחבא בעבודת מחקר חדשה שביצע ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, אשר נדונה בשולחן עגול שערך המכון ב–30 באפריל. עבודת המחקר נגעה במדיניות המיסוי בישראל בעשורים האחרונים ובהשפעותיה על הצמיחה והאי־שוויון, והיא כוללת מסקנות חשובות רבות. אחת התוצאות העולות מהניתוחים האקונומטריים של סטרבצ'ינסקי, היא שמכל סוגי המסים — למס החברות ההשפעה הסיבתית החזקה ביותר על הצמיחה הכלכלית של ישראל. כל הורדה בשיעור המס מסוגלת לתרום לצמיחה, יותר משינוי של כל סוג מס אחר. ניתוח שינויי מס החברות בעשורים האחרונים מעלה אף תוצאה קיצונית יותר: הורדת שיעורי המס התבטאה בגידול בתקבולי המס שגבתה הממשלה, עקב הגידול בפעילות הכלכלית, בעוד בשאר סוגי המיסים נראה שהורדה תתבטא כצפוי בקיטון בתקבולים — קיטון שיכול להיות בעייתי לאור הקשיים התקציביים הצפויים בשנתיים הבאות.

יריד תעסוקה באוניברסיטת ת"אצילום: אייל טואג

תוצאה זו אינה יוצאת דופן ביחס לספרות העולמית העוסקת במס החברות. מס חברות גבוה פוגע בתמריץ להשקיע בהון, שמעלה את התפוקה ואת פריון העובדים, ובכך גם את שכר העובדים. מס גבוה על חברות קטנות ובינוניות פוגע בהשקעות של חברות אלה, ובכך בצמיחה שלהן ובשכר שהן משלמות. מחקרים שנעשו במדינות אחרות מעלים גם הם כי מס החברות הוא המשפיע ביותר על שיעורי הצמיחה, ועל כן ברוב מדינות העולם מס החברות נמצא במגמת ירידה, בשונה ממסים אחרים. למעשה, ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם שהעלו את מס החברות הסטטוטורי בחמש השנים האחרונות, לרמה של 26.5% — זאת בהשוואה למשל למס של 22% שקיים כיום בשוודיה, ויהיה בדנמרק החל מ–2016, 19% בצ'כיה, 20% בפינלנד ובאיסלנד, 22% בדרום קוריאה, 20% בבריטניה, 13%–25% בקנטונים השונים של שווייץ, ושיעורים דומים במרבית המדינות הדומות במאפייניהן לישראל.

המצב הנוכחי שבו מרבית החברות משלמות מס גבוה, ומיעוטן מקבלות הנחות דרמטיות כחלק מחוק עידוד השקעות הון, הוא גם לא הוגן וגם לא יעיל, על פי הספרות הכלכלית. אם נוסיף לכך את התשתיות הגרועות, המרחק משווקי היעד, המצב הביטחוני וחוסר הוודאות הנובע משינויי החקיקה התכופים בנושא המיסוי, נקבל כי ישראל כיום היא לא מדינה ידידותית לעסקים ולמשקיעים. בעוד קשה להשפיע בטווח הקצר על התשתיות או על המצב הביטחוני, התחייבות ממשלתית לתוואי הפחתה מוסכם מראש במס החברות יכולה לאותת למשקיעים שקברניטי המדינה אינם מעוניינים רק באותם הוויכוחים האינסופיים על חלוקתה של העוגה, אלא גם בהגדלתה, כדי שיום אחד יהיה לנו העושר שיאפשר לאזרחי המדינה איכות חיים ברמה מערבית.

הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחבר מכון אהרן למדיניות כלכלית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר

CLIMATE-UN/COAL

בשוק דובי, ההזדמנויות הכי גדולות מתחבאות דווקא במניות שכולם שונאים