לחבר את יוצאי אתיופיה לאקדמיה

קיים פער של 108 נקודות בין הציון הממוצע של נבחנים יוצאי אתיופיה לבין זה של כלל הנבחנים. ועולה השאלה - מה כאן הביצה ומה התרנגולת?

אהוד קוקיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אהוד קוקיה

מדינה שלמה נרעשה מול ההפגנות האחרונות של בני העדה האתיופית, הפגנות שהטריגר להצתתן, לדברי המפגינים, הוא אלימות המשטרה. ואולם הרקע להן עמוק הרבה יותר.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פירסם ב-2011 נייר עמדה שעסק בהשתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה. ולמה זה חשוב?

יש שיאמרו - אולי נדאג קודם לאבטלה הגבוהה בין יוצאי אתיופיה, או שמא נעודד שילוב תלמידים בגני ילדים טובים או בבתי ספר יסודיים ותיכוניים.

אכן הכל חשוב, אך עם זאת, שילוב בני עדה או מגזר בהשכלה הגבוהה מאותת לכל מי שעדיין חי בעולם אפל וגזעני - גם אני יכול, גם אני רופא, גם אני בעל תואר דוקטור, תן לי את ההזדמנות ואוכיח לכולם כי כשההזדמנות שווה גם 
ההישגים שווים.

נוצר כאן מודל לחיקוי לצעירים רבים - ולכן זה כל כך חשוב, גם פנימה לתוך העדה וגם החוצה, לחברה הישראלית בכללה. אז מה המצב לאשורו?

צילום: אילן אסייג

המספרים קיימים ואינם מעודדים: הדו"ח שפורסם ב–2011 מעלה כי בשנת הלימודים 2010–2011 למדו במוסדות להשכלה גבוהה 1,921 תלמידים יוצאי אתיופיה, שהם 0.9% מכלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה, שיעור הנמוך משיעורה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בקרב כלל האוכלוסייה בישראל (כ–1.5%).

בשנה זו מספר מקבלי התארים מקרב יוצאי אתיופיה היה 2,060, 88% בעלי תואר ראשון ו–12% בעלי תואר שני. עם זאת, שיעורם בקרב מקבלי תואר ראשון הוא רק 0.7% ובתואר 
שני 0.3%.

בין תחומי הלימוד השכיחים יחסית בקרב הסטודנטים יוצאי אתיופיה היו מדעי החברה, חינוך והכשרה להוראה ולימודי ניהול. תחומי הלימוד שבהם כמעט לא היו סטודנטים יוצאי אתיופיה הם מדעים, רפואה, חקלאות, שפות, ספרות 
ולימודים אזוריים.

לציון בבחינה הפסיכומטרית השפעה רבה על סיכויי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. אנו יודעים כיצד מושפע הציון מהכרת השפה ומהכרת עולם התוכן שממנו נגזרות חלק מהשאלות.

לא פלא שב–2007 הציון הממוצע של יוצאי אתיופיה היה 424, לעומת הציון הממוצע של כלל הנבחנים שהיה 532, והציון הממוצע של כלל הנבחנים בשפה העברית - 565.

מכאן, שיש פער של 108 נקודות בין הציון הממוצע של נבחנים יוצאי אתיופיה לבין זה של כלל הנבחנים. ועולה השאלה מה כאן הביצה ומה התרנגולת? אמנם המספרים בשנים האחרונות מעט טובים יותר, אך המגמה היא אותה מגמה.

עם זאת, ניתן לראות גם את מחצית הכוס המלאה, מספר רב של תוכניות באוניברסיטאות ומכללות שתפקידן לעודד ולסייע לסטודנטים יוצאי אתיופיה. מספר רב של עמותות שחרתו על דגלן לסייע ולהגדיל את מספר הסטודנטים יוצאי העדה.

אדוני ראש הממשלה, בבואך לדון בדיון החירום על מצבה של העדה יש מקום להסתכלות רחבה ולעידוד מסיבי של ההשכלה בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט בקרב יוצאי אתיופיה.

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית לישראל

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב