תקרת הזכוכית של ההיי־טק הישראלי

מה הסיבה לכך שבאחד התחומים הצומחים, הבולטים והחשובים של המשק הישראלי הנוכחות הנשית כה דלה?

אסתר לוצאטו
אסתר לוצאטו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אסתר לוצאטו
אסתר לוצאטו

יום האשה הבינלאומי מעורר כתמיד דיון נרחב בשאלת מקומה ומעמדה של האשה בחברה ובכלכלה הישראלית. אף שבעשור האחרון חלה התקדמות מסוימת במעמד הנשים בחברה הישראלית, יש עדיין לא מעט חסמים כלכליים, חברתיים ופסיכולוגיים המונעים מנשים שוויון הזדמנויות מלא ומיצוי הפוטנציאל האישי שלהן.

אחד המעוזים הגבריים האחרונים שממנו נשים נפקדות הוא מגזר ההיי־טק. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הנשים שעמדו או עומדות בראש מיזמי היי־טק בולטים. המגזר הטכנולוגי בישראל הוא טריטוריה גברית.

נתבונן בנתונים. זה מתחיל במוסדות החינוך. שיעור הנשים הלומדות הנדסה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הוא 27% בלבד. זה נמשך בשוק העבודה: ב–55% מהחברות בענף התוכנה וב–45% מהחברות בענף האלקטרוניקה אין בכלל מנהלות, ורק 22% מהמשרות בתחומי המו"פ מאוישות בידי נשים. גם ההון־סיכון הגברי נוטה להשקיע פחות בנשים - רק 4%–9% מכספי ההון־סיכון מגיעים ליזמות.

שריל סנדברגצילום: בלומברג

מה הסיבה לכך שבאחד התחומים הצומחים, הבולטים והחשובים של המשק הישראלי הנוכחות הנשית כה דלה? נראה שאי אפשר לשים את האצבע על חסם אחד בלבד. מדובר בתסמונת המורכבת מכמה חסמים, בהם נתוני הפתיחה הטובים פחות לעולם הטכנולוגי, מה גם שמדובר במסלול קריירה מוטה גברים. נשים חוששות משעות העבודה הארוכות בהיי־טק. לעומתן, גברים נהנים מרשת התמיכה המוכרת של לימודים־צבא־מילואים, שפותחת להם דלתות.

כל זאת בניגוד למה שקורה בעולם, שם מנהלות בכירות כמריסה מאייר, מנכ"לית יאהו, ושריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, משמשות מודל לנשים בתפקידי ניהול טכנולוגיים בכירים. יתרה מכך, בעולם יש נוכחות בולטת לנשים במרחב הווירטואלי, שמצמצם מגבלות של זמן ומקום (בעיה אופיינית לנשים). כך, 60% מהסחר אלקטרוני מבוצע בידי נשים ול–42% מפרויקטי מימון־המונים אחראיות נשים. וזה לא הכל. מחקרים מלמדים כי לחברות עם ניהול נשי יש סיכויי הצלחה גדולים יותר. דו"ח דאו־ג'ונס מ–2012 מלמד כי בחברות סטארט־אפ מצליחות, הניזונות מהון־סיכון, שיעור הנשים בתפקידי ניהול גבוה פי שניים לעומת חברות לא־מצליחות (7.1% לעומת 3.1%). נזכיר, לבסוף, כי בעולם מתפתחת כלכלת נשים שהיא מנוע צמיחה מהותי, אפילו יותר מהשווקים המתעוררים.

כדאי גם לזכור כי התעשייה הטכנולוגית מאפשרת ביתר קלות השתלבות נשים בגלל הגמישות של מקום וזמן. מדובר בתעשייה המבוססת קניין רוחני, רשתות חברתיות ואינטרנט - מאפיינים המבטלים חסמי מקום וזמן, שמגבילים נשים בכלכלה הישנה.

קידום נשים בשוק העבודה בכלל ובענפי הטכנולוגיה בפרט צריך להיחשב משימה לאומית. תוכנית כזאת צריכה לכלול העדפה מתקנת נקודתית בכמה תחומים, תוך עידוד חברות טכנולוגיות לקלוט נשים באמצעות הטבות מס. במקביל, יש לשנות מהיסוד את תוכניות הלימוד ולעודד בנות כבר בגילאי בית הספר ללמוד מקצועות טכנולוגיים.

יש להבטיח אכיפה מוגברת של החקיקה בכל הנוגע לשכר שווה לנשים ולגברים. כמו כן, על הממשלה להגביר את תמיכתה בנשים עובדות, תוך מתן תמריצים למעסיקים, נקודות זיכוי נוספות במס לנשים, הכרה בהוצאות מטפלת, ובעיקר - פיתוח רשת מעונות היום ושיפור יום הלימודים הארוך. השתלבות נשים בעולם הטכנולוגיה תביא הן לצמיחה אישית והן לצמיחה לאומית. בקיצור, כולם ירוויחו.

ד"ר לוצאטו היא שותפה־מנהלת בפירמת לוצאטו עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר, ויו"ר עמותת יחדיו

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים