יער מאכל עירוני - גם טבע, גם מזון

בעזרת עקרונות אקולוגיים, תכנון נכון של השטח וגידול מגוון, אנו יכולים להגדיל את הכמות והמגוון של היבול

טל סעדון
טל סעדון

בעידן שבו מכשיר הסלולר שלנו נהפך למיני מחשב נייד שחיינו כמעט תלויים בו, אפשר לתהות אם הטכנולוגיה שמוצגת לנו כפתרון האולטימטיבי לכל בעיה אכן כזאת, או שאולי אפשר גם למצוא פתרונות במקום שכמעט שכחנו את שמו, הטבע.

בשנים האחרונות עולים קולות שמתריעים על הנזק הגדול הנגרם על ידי חקלאות תעשייתית קונוונציונלית לאדם ולסביבה, ועל הצורך בשינוי גישה לשיטות שמתבססות על עקרונות ביולוגיים ואקולוגיים. אחד משינויי הגישה המהותיים ביותר הוא המעבר ממונוקולטורה (גידול של צמח אחד בשדה) לפוליקולטורה (גידול של כמה צמחים בשדה). לצד היתרונות של גידול במונוקולטורה, יש גם חסרונות רבים כמו הצורך בתשומות רבות, נזק סביבתי ובריאותי וניצול נמוך של יכולת הייצור של השטח.

בעזרת עקרונות אקולוגיים, תכנון נכון של השטח וגידול מגוון, אנו יכולים להגדיל את הכמות והמגוון של היבול, ולא רק להפחית משמעותית את הנזק שנגרם על ידי חקלאות, אלא ליצור שטחים שמתפקדים כמערכות אקולוגיות שמשמרות קרקע, מים ומגוון מינים, משמשות מקום בילוי ופנאי, ומעל הכל מספקות לנו מזון - יער מאכל.

צילום: אייל טואג

יער מאכל הוא שטח חקלאי או ציבורי שמתוכנן ומעוצב בהשראת יער טבעי, כמערכת אקולוגית עמידה ומאוזנת, רק שכל העצים והצמחים בו נבחרו בקפידה כך שתהיה להם תועלת אנושית. מעבר ליכולת של שיטה זו לייעל את המערכות החקלאיות, להפחית את הנזק שהן גורמות ואת רמת התחזוקה שהן דורשות, שיטה זו יכולה לשמש פתרון מצוין בשטחים ציבוריים.

יערות מאכל עירוניים יכולים להיות פארקים ציבוריים מעוררי השראה. תארו לעצמכם יער במרכז העיר, שכל העצים בו נושאים פירות ופריחה ריחנית, וציפורים מצייצות מכל עבר. שטח כזה עונה על צורך כפול: ביטחון תזונתי המיוצר בתוך העיר עצמה, ומרחב ציבורי־קהילתי שמאפשר לתושבים חוויית טבע אמיתית.

התחום מתפתח בעולם ונהיה נפוץ משנה לשנה, ואף שנדרש עוד מחקר ופיתוח, יש בו פוטנציאל רב לשינוי האופן שבו אנו מייצרים מזון. לעומת התפישה הרווחת שלפיה צרכים אנושיים חייבים לבוא על חשבון משאבי טבע וצרכים של מינים אחרים, הגישה החדשה מלמדת אותנו שלא רק שאין ניגוד אינטרסים, אלא שעם הבנה ושימוש בעקרונות טבעיים אנו יכולים לספק את כל צרכינו בלא להזיק לסביבתנו.

כמו שעצוב לראות תינוקות משחקים במכשיר הטאץ' ונמנעים ממגע עם הסביבה, כך המחשבה שאנו ממשיכים להזין את עצמנו בכל מה שמרוסס ומעובד מחזקת בי את ההבנה שמבלי ששמנו לב, הטכנולוגיה נהפכה לטבע האנושי. אם אנו לא רוצים לאבד את טבע האדם, אנו צריכים לפעול בעצמנו: לקדם חשיבה מחקרית לא קונוונציונלית בקרב סטודנטים בפקולטות המדעיות, שלא רק יוכיחו שהטבע הוא הפתרון, אלא גם ימצאו שיטות גידול הרסניות פחות ובריאות יותר לכולנו; שיטות שיישמו בשטח הפלאחים האמיתיים שמקדמים יערות מאכל, כמו זה שבקדרון - המוכיח לנו שאפשר להפוך את הרעיון לחקלאות מסחרית.

הכותב הוא פעיל מגמה ירוקה, סטודנט לאגרואקולוגיה בפקולטה לחקלאות ויוזם הקמת יער מאכל במושב בניה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"