יער מאכל עירוני - גם טבע, גם מזון

בעזרת עקרונות אקולוגיים, תכנון נכון של השטח וגידול מגוון, אנו יכולים להגדיל את הכמות והמגוון של היבול

טל סעדון
טל סעדון

בעידן שבו מכשיר הסלולר שלנו נהפך למיני מחשב נייד שחיינו כמעט תלויים בו, אפשר לתהות אם הטכנולוגיה שמוצגת לנו כפתרון האולטימטיבי לכל בעיה אכן כזאת, או שאולי אפשר גם למצוא פתרונות במקום שכמעט שכחנו את שמו, הטבע.

בשנים האחרונות עולים קולות שמתריעים על הנזק הגדול הנגרם על ידי חקלאות תעשייתית קונוונציונלית לאדם ולסביבה, ועל הצורך בשינוי גישה לשיטות שמתבססות על עקרונות ביולוגיים ואקולוגיים. אחד משינויי הגישה המהותיים ביותר הוא המעבר ממונוקולטורה (גידול של צמח אחד בשדה) לפוליקולטורה (גידול של כמה צמחים בשדה). לצד היתרונות של גידול במונוקולטורה, יש גם חסרונות רבים כמו הצורך בתשומות רבות, נזק סביבתי ובריאותי וניצול נמוך של יכולת הייצור של השטח.

בעזרת עקרונות אקולוגיים, תכנון נכון של השטח וגידול מגוון, אנו יכולים להגדיל את הכמות והמגוון של היבול, ולא רק להפחית משמעותית את הנזק שנגרם על ידי חקלאות, אלא ליצור שטחים שמתפקדים כמערכות אקולוגיות שמשמרות קרקע, מים ומגוון מינים, משמשות מקום בילוי ופנאי, ומעל הכל מספקות לנו מזון - יער מאכל.

צילום: אייל טואג

יער מאכל הוא שטח חקלאי או ציבורי שמתוכנן ומעוצב בהשראת יער טבעי, כמערכת אקולוגית עמידה ומאוזנת, רק שכל העצים והצמחים בו נבחרו בקפידה כך שתהיה להם תועלת אנושית. מעבר ליכולת של שיטה זו לייעל את המערכות החקלאיות, להפחית את הנזק שהן גורמות ואת רמת התחזוקה שהן דורשות, שיטה זו יכולה לשמש פתרון מצוין בשטחים ציבוריים.

יערות מאכל עירוניים יכולים להיות פארקים ציבוריים מעוררי השראה. תארו לעצמכם יער במרכז העיר, שכל העצים בו נושאים פירות ופריחה ריחנית, וציפורים מצייצות מכל עבר. שטח כזה עונה על צורך כפול: ביטחון תזונתי המיוצר בתוך העיר עצמה, ומרחב ציבורי־קהילתי שמאפשר לתושבים חוויית טבע אמיתית.

התחום מתפתח בעולם ונהיה נפוץ משנה לשנה, ואף שנדרש עוד מחקר ופיתוח, יש בו פוטנציאל רב לשינוי האופן שבו אנו מייצרים מזון. לעומת התפישה הרווחת שלפיה צרכים אנושיים חייבים לבוא על חשבון משאבי טבע וצרכים של מינים אחרים, הגישה החדשה מלמדת אותנו שלא רק שאין ניגוד אינטרסים, אלא שעם הבנה ושימוש בעקרונות טבעיים אנו יכולים לספק את כל צרכינו בלא להזיק לסביבתנו.

כמו שעצוב לראות תינוקות משחקים במכשיר הטאץ' ונמנעים ממגע עם הסביבה, כך המחשבה שאנו ממשיכים להזין את עצמנו בכל מה שמרוסס ומעובד מחזקת בי את ההבנה שמבלי ששמנו לב, הטכנולוגיה נהפכה לטבע האנושי. אם אנו לא רוצים לאבד את טבע האדם, אנו צריכים לפעול בעצמנו: לקדם חשיבה מחקרית לא קונוונציונלית בקרב סטודנטים בפקולטות המדעיות, שלא רק יוכיחו שהטבע הוא הפתרון, אלא גם ימצאו שיטות גידול הרסניות פחות ובריאות יותר לכולנו; שיטות שיישמו בשטח הפלאחים האמיתיים שמקדמים יערות מאכל, כמו זה שבקדרון - המוכיח לנו שאפשר להפוך את הרעיון לחקלאות מסחרית.

הכותב הוא פעיל מגמה ירוקה, סטודנט לאגרואקולוגיה בפקולטה לחקלאות ויוזם הקמת יער מאכל במושב בניה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

האחים אמיר (מימין) ואיציק דיין

תעלומת עורך הדין – והעד המרכזי שמת לפני שהספיק להעיד בפרשת האחים דיין

תל אביב

"אנשים רואים בורסות אדומות ומחירי דירות משוגעים – והם עוצרים"

מכוניות במגרש חניה

"זה מה יש. תגיד רוצה או לא רוצה - ותבחר צבע": כך נקבע מחיר הרכב שלכם

 יובל רפיח

2,300 שקל, כולל חשבונות: השכונה שהצעירים עוד לא גילו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

"הן ביקשו: 'תגרום לתרופה לעבוד על קופים, גם אם תקלקל מעט לבני אדם"

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה