די עם ההפחדות של שוחרי איכות הסביבה

הדרתם של המדענים פורצי הדרך שהוכיחו את הצלחת המדע והפיתוח מן הדיון הציבורי מהווה מגמה מסוכנת העלולה לפגוע בהשכלה ובידע

בועז ארד
בועז ארד
בועז ארד
בועז ארד

בחודש שעבר צויין יום השנה לפטירתו של המדען החשוב ביותר שאינו מוכר לציבור, נורמן ברולוג (1914-2009). ברולוג הוא האיש שהציל יותר אנשים מכל אדם אחר בהיסטוריה וכונה גם אבי "המהפכה הירוקה", מהפכה שהפריכה את נבואות אחרית הימים של הוגים אקולוגיים שצפו רעב כבד ומוות של מיליוני בני אדם בהודו, פאקיסטן ומקסיקו. ברולוג היה אגרונום, גנטיקאי ומומחה חקלאי שפיתח דרכים להגדיל את התפוקה החקלאית והוביל להצלת חייהם של כמיליארד בני אדם שהיו צפויים לרעב במדינות לא מפותחות. ברולוג אמנם זכה כמעט בכל פרס אפשרי ובכלל זאת בפרס נובל בשנת 1970, במדליית החירות הנשיאותית האמריקאית, מדליית הזהב של הקונגרס, וגם את ציון הכבוד הגבוה ביותר אותו מעניקה הודו, אך כיום הוא נשכח ואיש אינו מלמד את פועלו בבתי הספר או מזכירו בתקשורת.

קו ישר מקשר עובר בין ההתעלמות הזאת לבין ההתעלמות של האקולוגים בישראל מפועלו של פרופ' עזרה זוהר. נציגי האגודה הישראלית לאקולוגיה נעדרו מהלוויתו של פרופ' זוהר שנפטר בפברואר השנה ולא טרחו אפילו לאזכר את פועלו. פרופ' זוהר הוא מייסד האגודה ועמד בראשה בתחילת שנות השבעים. הוא נודע במחקריו למען שיפור הקיום האנושי ואחראי גם לביטול נוהל "משמעת המים" בצה"ל.

פרופ' זוהר, כמו נורמן ברולוג, פעל בכדי להקנות את הידע הטכנולוגי הנדרש לשיפור הסביבה, טיפול בזיהום וקידום חיי האדם תוך אמונה ביכולותו של האדם לשנות את סביבתו באופן שישפר את חייו.

ההתעלמות הזאת אינה מקרית, אלא תוצאה המזיקה של גישה המתנגדת לפיתוח שהשתלטה לאחרונה על הדיון הציבורי. גישה זאת, לה קראה איין ראנד "המהפכה האנטי-תעשייתית", מעדיפה את ההפחדה מפני התכלות המשאבים והגדלת "טביעת הרגל" האנושית, על פני מחקר, פיתוח וגילוי שיטות חדשות לשינוי הסביבה לטובת האדם.

צילום: Via Bloomberg

הסכנה מתעוררת כאשר גישה זאת הופכת לאידאולוגיה המצליחה להעלים מהשיח הציבורי את הדעות והעובדות שאינן מתיישבות עימה כאלו המיוצגים על ידי מדענים כנורמן ברולוג, עזרה זוהר ואחרים.

רואי השחורות שהשתלטו על השיח מבקשים לצמצם את הפיתוח ולמנוע שימוש מתגבר באנרגיה (פוסילית או גרעינית). ביטוי לגישתם נמצא גם בספר הלימוד ממנו לומדים תלמידי ישראל. על פי נייר עמדה שפירסם מרכז איין ראנד לקראת פתיחת שנת הלימודים עולה כי בספר הלימוד בגאוגרפיה מגוייסת היחידה לקידום והעדפה של זריעת פחד על פני דיוק מדעי.

בדיון העוסק בתפוקת החקלאות בעולם לומדים תלמידי ישראל בטעות כי שינויי אקלים גרמו לפגיעה בחקלאות ובייצור המזון (אפילו במדינות מפותחות כמו ארה"ב). לשמחתנו התפוקה החקלאית בעולם בכלל ובארה"ב בפרט נמצאת בעלייה עקבית בעשורים האחרונים.

על פי נתוני ארגון המזון העולמי, במהלך 50 השנה האחרונות גדלה התפוקה החקלאית בעולם לפחות פי שלוש. באזורים נרחבים בעולם המתפתח האוכלוסיה ההולכת וגדלה זוכה לתזונה טובה יותר מאי פעם והגיע לצריכה של 3,000 קלוריות ליום תוך מעבר מצריכת שורשים וליקוט זרעים לצריכת חיטה, אורז, סוכר, ירקות, שמן, מוצרי חלב ובשר.

בדיון על משאבי האנרגיה הפוסילית נטען בטעות בספר הלימוד כעובדה כי "מצבורי הדלקים המאובנים (פחם, נפט וגז טבעי) בכדור הארץ עומדים להתכלות עד אמצע המאה ה-21". הארגון העולמי לאנרגיה דווקא מציין כי משאבי הגז הידועים יספיקו ליותר מ-250 שנה.

מן הדיון בנושאי משאבים נעדרת עמדתו של גדול חוקרי המשאבים, אריך צימרמן, שהסביר כי משאבים אינם גורם קבוע שפשוט יושב וממתין לנו שננצלו עד שיגמר. משאבים נוצרים על ידי פיתוח טכנולוגי אנושי שאינו מוגבל. משאב שלא היה מוכר ולא מנוצל כמו אורניום, כדוגמה, מסוגל להפוך לאנרגיה, לאחר שפותח הידע הנדרש לביקוע גרעיני. כך גם בסוגי אנרגיה פוסילית שלא ניתן היה לנצלם בעומק הים או ביבשה וכעת הופכים לזמינים.

במעבדות המחקר נמצאים פיתוחים חדשים ומלהיבים בתחומי ההנדסה הגנטית, האנרגיה ובתחומים נוספים. המשך הפיתוח הטכנולוגי והמדעי הם המפתח להתמודדות עם אתגרי העתיד והסיכונים שיעמדו בפנינו. הדרתם של המדענים פורצי הדרך שהוכיחו את הצלחת המדע והפיתוח מן הדיון הציבורי מהווה מגמה מסוכנת העלולה לפגוע בהשכלה ובידע הנדרשים בפרוייקטים לפיתוח, בנייה ואנרגיה, ולהוביל להגשמת נבואות החורבן של רואי השחורות.

בועז ארד הוא מנהל מרכז איין ראנד בישראל, ממיסדי התנועה הליברלית החדשה ועורך "הבלוג הירוק"

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?