אנחנו חנוקים - יוקר המחייה הגבוה פוגע כעת גם בכלכלה

מה חשבתם? שהציבור ימישך לקחת עוד אוברדראפט או לבקש כסף מההורים?

אייל עופר תמונת פרשנות
אייל עופר
אייל עופר תמונת פרשנות
אייל עופר

באגדות הכלכליות של פרשנים כלכלים בכירים מופיעה תיאוריה הנקראת "חלחול כלפי מטה". לשיטתם, העשירים הם הכח המניע את המשק. תפקידנו לדאוג שהכסף יזרום אליהם (כלפי מעלה) ורק כשההון מצטבר אצלם הם דואגים להעניק לנו מקומות תעסוקה. בגרסא המעוותת הזו העשירים הם מקור העושר והחלחול מטה מתרחש כאשר הם מבזבזים את ההון האין סופי שלהם: בין אם כנדבה או בהעסקת סטודנטים בשרותי קייטרינג - כמשרה של חסד.

אבל האמת היא שאי אפשר למרוח אותנו ככה בלי סוף. לא כך עובדת הכלכלה. אנחנו מבינים טוב מה קורה ומדוע הכלכלה כעת חורקת: אזרחי ישראל חנוקים. חנוקים בגלל יוקר המחייה הגואה. כאשר המחירים עולים אנו נאלצים לקנות פחות. כל ילד יודע: מחיר גבוה - לא קונים. וכשקונים פחות, צריך ליצר פחות, למכור פחות והכלכלה מאטה.

מה בעצם קרה במדינה ב-7 השנים השמנות? אחוז גבוה יותר ויותר מכספם של אזרחי ישראל הולך כעת לתשלומים עבור שכר הדירה המזנק, החזרי המשכנתא שעולים עם מחירי הדיור, מחירי החשמל (שעולים למרות הזרמת הגז), הארנונה ועוד ועוד. למה בדיוק ציפיתם כאשר העלתם את מחירי המזון ב-8% בתוך שנה וחצי ואת המע"מ פעמיים ואת מחירי התחבורה הציבורית כל שנה? שהציבור ימישך לקחת עוד אוברדראפט או לבקש כסף מההורים - נכון זה עבד לזמן מה אבל גם לזה יש גבול. הגענו אליו.

צילום: ניר כפרי

משרד האוצר, כך טען אחד הפרשנים, השווה את מחירי "מעדן עם פרי" בישראל לעומת 13 מדינות OECD ומצא שמחירו בישראל גבוה ב-38% מהממוצע. אזרחי ישראל שמרבים בעת האחרונה להשוות את המחירים האסטרונומים בארץ לעומת מחירי אירופה יכולים רק לגחך: אפילו להשוות מחירים כהלכה עוד לא למדו באוצר. אם הם משווים מוצר מוביל בארץ למוצר זהה בחו"ל אכן זהו ההפרש - אולם לצרכן בחו"ל קיימות אופציות נוספות. המגוון על המדף גדול יותר, החלוקה בין יצרנים שונים מאוזנת יותר. מי שנפשו חפצה לקנות רק מותגים - אפילו הוא קונה בחו"ל במחיר זול מישראל. אבל, וזה אבל הגדול: מי שמחפש את המחיר הזול (וזו זכותו הבסיסית כצרכנים חנוקים) יכול לעיתים למצוא בחו"ל במוצרי מזון במחירים שנמוכים גם ב-50% ו-60% מישראל.

לדוגמא: במוצר דגני בוקר שבדקתי אקראית המחיר הזול בסופר מוביל בארץ היה 10.90 שקל למותג פרטי של הרשת. בבריטניה, ברשת מובילה, המחירים למותג פרטי התחילו במחיר של 3.5 שקל. גם במוצרים אחרים (למשל שוקולד) נתקלתי בהפרשי מחירים גבוהים במיוחד. למען הההוגנות, צריך מהמחיר בארץ להוריד מע"מ (בחו"ל המע"מ על מזון הוא בין 0% ל-8%) אבל גם בלעדיו המחיר בישראל יוצא לעיתים גבוה בלמעלה מ-50%. כדי לקבל את המספרים שמצא האוצר, השוותי גם מחיר של מותג מוביל לאותו מותג בדיוק בבריטניה. המחיר הרגיל בארץ (ללא מע"מ) עדיין היה גבוה בין 52% ל-22% מעל המחיר בחו"ל - זו כנראה הדרך שבה מגיע האוצר לחישובי הממוצעים: ככל הנראה ערכו את ההשוואה רק של המותגים המובילים (למרות שבחו"ל חלק ניכר מהציבור קונה מוצרי מזון במותג פרטי איכותי ולא נוהה רק אחרי מותגים).

איננו באים להתווכח עם הטענות על עלויות היצור בארץ. אנו יודעים (וחשים בארנקנו) שבישראל יקר יותר - אולם תשומות כמו מחיר העבודה (כלומר השכר של העובדים) אינו יקר בישראל יחסית למדינות מהם אנו מייבאים דגני בוקר (המיוצרים באירופה) או פסטות. חלק ניכר מהפסטות בישראל (גם אלו הנמכרות תחת שמות של חברות ישראליות) מיוצרות למעשה באיטליה. למרות שעל פסטה לא מוטל שום מכס, המחיר שנמצא על מדפי הסופרים הגדולים בישראל גבוה באחוזים רבים ממחירי מוצרים דומים שניתן למצוא בחו"ל. למה?

זהו שם המשחק: לנו מגיעה בחירה. על כל מדף צריכים להיות מוצרים של חמישה יצרנים שונים. עם בחירה המחירים יורדים, כאשר המחיר יורד בגלל שיש יותר יצרנים קטנים, יותר יבואנים - באופן טבעי התחרות מעודדת את הקניות ואת התעסוקה - בעסקים קטנים יש יותר עובדים מאשר בחברות הענק. כאשר ירדו המחירים הכלכלה תוכל להשתפר. כאשר כל משפחה תוציא פחות על חשמל, על תחבורה, על דיור ועל מזון נוכל להוציא יותר כסף על כל דבר אחר. זהו הסיפור הכלכלי האמיתי: מחירים זולים טובים לכלכלה.

הכותב הינו ממייסידי תנועת "ישראל יקר לנו"

ניתן לעקוב אחריו בחשבון הטוויטר שלו

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"