שיעור האבטלה האמיתי בישראל: 13.5%–25%

"עולם העבודה" החדש נהפך להיות מורכב הרבה יותר ■ העשור האחרון יצר בישראל, כמו גם במדינות מפותחות אחרות, מועסקים הנקלעים למצבי אבטלה בתדירות הרבה יותר גבוהה, בשל העלייה בחוסר היציבות של שוק העבודה

בני פפרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בני פפרמן

האם ייתכן שהאבטלה בישראל, על פי ההגדרה המקובלת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמוכה בגלל שחלקים משמעותיים שלה נסתרים מעינינו?

האבטלה היא אינדיקטור של אובדן פוטנציאל כוח אדם שניתן היה לעשות בו שימוש להגדלת התוצר במשק והעלאת הרווחה של האוכלוסייה, אז מדוע לא נכלול בהגדרה המקובלת רכיבים נוספים שאף הם אובדן פוטנציאל גלוי? למשל, מחפשי עבודה שהתייאשו מלחפש עבודה ואינם מוגדרים עוד כחלק מכוח העבודה; עובדים הנאלצים לעבוד משרה חלקית למרות שביקשו להגדיל את משרתם; ועובדים המועסקים במסגרות העסקה ארעיות שהפכו לחלק מרכזי במה שמכונה "עולם העבודה החדש", כמו עובדי קבלן, עובדים יומיים ושעתיים ועובדי קבלני כוח אדם. מדובר במסגרות העסקה שפוגעות ברציפות התעסוקה של עובדים, והדיווח הסטטיסטי על ימי ושעות עבודה שלהם מוטה באופן משמעותי כלפי מטה.

לפי נתוני האבטלה ל–2013 שתפרסם בקרוב הלמ"ס, יהיה שיעור האבטלה, על פי ההגדרה המקובלת, כ–6.2% - שהם כ–235 אלף מובטלים בממוצע שבועי. אם נוסיף לשיעור האבטלה על פי ההגדרה המקובלת רכיבים כמו אלה שפורטו קודם, נקבל הגדרה מקיפה יותר לשיעור האבטלה המקובל, קרי - שיעור אבטלה רב־ממדית, שיהיה כ–13.5% שהם כ–500 אלף אנשים בממוצע לשבוע.

זאת ועוד, כאשר הלמ"ס תפרסם בקרוב כי מספר המובטלים ב–2013 היה בממוצע 235 אלף אנשים, רבים בטעות יחשבו שמדובר במספר הכולל של אנשים שהיו מובטלים במהלך השנה, בעוד שבפועל מדובר במספר המובטלים בממוצע לשבוע. הערכתי הזהירה, המתבססת על כמה מקורות סטטיסטיים, היא כי בכל 2013 היה מספרם הכולל של מובטלים 750 אלף אנשים שונים, שהיוו כ–25% מכוח העבודה השנתי, וחלקם היו מובטלים יותר מפעם אחת.

תור בלשכת תעסוקה בתל אביבצילום: אלון רון

"עולם העבודה" החדש נהפך להיות מורכב הרבה יותר. העשור האחרון יצר בישראל, כמו גם במדינות מפותחות אחרות, מועסקים הנקלעים למצבי אבטלה בתדירות הרבה יותר גבוהה, בשל העלייה בחוסר היציבות של שוק העבודה.

במקביל, התארך משך חיפוש העבודה של מובטלים בעשור האחרון בכחודש וחצי - כיום הוא שבעה חודשים ויותר - וחזרתם לעבודה של כ–30% מהמובטלים היא בעלת סיכוי נמוך.

הנתונים מעמידים בספק רב את הטענות של חלק מאנשי המקצוע, שלפיהן נזקי האבטלה בישראל הם מצומצמים, בעיקר בשל העובדה ששיעורה נמוך יחסית. כך התקבעה האמירה כי "הבעיה בישראל אינה האבטלה, אלא דווקא שיעורי תעסוקה נמוכים וריבוי עבודות שהפרנסה בהם מצומצמת". זוהי פרשנות שגויה ומטעה.

במהלך חיינו אנחנו צפויים לאבד באופן מצטבר יותר ויותר שנות עבודה, ולכך יהיו השלכות משמעותיות על אובדן ההכנסות במהלך שנות עבודתנו, כל שכן לצמצום ביכולתנו לחסוך ולצבור פנסיה כדי לשמר את רמת חיינו לאחר שנות העבודה.

לכן, לצד שיעור האבטלה המקובל במשק, ראוי להציג למקבלי החלטות ממדים נוספים וחשובים, שאם לא כן - נסתיר מפניהם את הממדים האמיתיים של תופעת האבטלה והשלכותיה לאורך זמן.

הכותב הוא מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו