המנהלים לומדים
 לקבל אחריות

בישראל עדיין לא נעשה שימוש משמעותי באכיפה אישית, אך ברור כי מגמה זו, ככל שתגדל בעולם, תגיע גם לישראל

אייל בן אבי ותומר זהרוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אייל בן אבי ותומר זהרוביץ

לצד קנסות נגד בנקים בגין אי־ציות לחוקי איסור הלבנת הון, הרגולציה בעולם רואה גם בגופים פיננסיים אחרים אחראים לתופעה, ומתחילה לקנוס אישית גם נושאי משרה. במאי 2012 קנסו רשויות האכיפה בבריטניה את בנק HABIB בסכום של 525 אלף ליש"ט, ואת קצין הציות בסכום של 17 אלף ליש"ט, בגין כשלים ביישום בקרה על מניעת הלבנת הון.

ביולי 2012, בתום חקירה נגד HSBC וכחלק מההסכמים עם הרשויות, עמד מול הסנאט האמריקאי דייויד ביגלי, קצין הציות הראשי, התנצל בשם הבנק והתפטר בפומבי כאקט של נטילת אחריות אישית. בשני המקרים גם בעלי תפקידים בכירים אחרים נשאו באחריות ושילמו מחיר אישי.

בשנים האחרונות גוברת האכיפה שמפעילות הרשויות בנושאי רגולציה שונים, בהם חוקי ייעוץ, איסור הלבנת הון ומימון טרור. הקנסות גדלים והולכים, והבולטים בהם הם קנס בסך 780 מיליון דולר ששילם UBS ב–2009 בגין סיוע בהעלמות מס של לקוחות אמריקאים, וקנס בסך 1.92 מיליארד דולר ששילם HSBC ב–2012 עקב אי־ציות לחוקי איסור הלבנת הון ומימון טרור. אכיפה מחמירה זו מטילה על הארגונים קנסות שלא היו כדוגמתם. ואולם, בנוסף לפן הכלכלי, החלה מגמה חדשה של הטלת אחריות אישית על נושאי משרה בארגון, שלא יכולים עוד להתחבא מאחורי מסכי ההתאגדות.

בדיון שנערך בסנאט האמריקאי במארס 2013 בעקבות החקירה נגד HSBC, הציגה הסנאטורית אליזבט וורן שאלות באשר להעמדה לדין פלילי של מנהלים בכירים במערכת הבנקאות בכלל וב–HSBC בפרט. לנציגי הפיקוח והאכיפה לא היו תשובות באשר לסיבות שבגינן לא המליצו מעולם על הליך 
פלילי נגד בעל תפקיד במוסד פיננסי שכשל בהתמודדות עם דרישות החוק לאיסור הלבנת הון. דבריה של הסנאטורית המחישו היטב את תפישת האכיפה החדשה המתגבשת בעולם, המתאפיינת בסבלנות הולכת ופוחתת כלפי טעויות, לצד דרישה לסנקציות אישיות.

HSBCצילום: בלומברג

כל המקרים שתוארו חלו בבנקים שהועמדו זה כבר בחזית הלחימה בפשע הכלכלי תחת דרישות מחמירות, עם גילוין של כמה הונאות פנימיות והאשמות שהוטחו כלפי בכירים בהם על התנהגותם בזמן המשבר הפיננסי ואחריותם להיווצרותו. בתחילת מאי 2013 נחצה קו חדש, כאשר FINRA, רשות הפיקוח הפיננסית האמריקאית, הודיעה כי היא מטילה קנס על שלושה ארגונים פיננסיים שאינם בנקים, בגין האשמות של הלבנת הון: אטלס וואן ממיאמי נקנסה ב–350 אלף דולר; פירסט־טרייד סקיוריטיס מניו יורק נקנסה ב–300 אלף דולר; WTF מסאן דייגו נקנסה ב–250 אלף דולר.

בנוסף לקנסות על הארגונים, נענשו אישית שני קציני הציות מאטלס ומ–WTF. הראשון נקנס ב–25 אלף דולר והושעה מתפקידו לשלושה חודשים, והשני נקנס ב–40 אלף דולר והושעה לתשעה חודשים. בנוסף לכך נענשו בעלי תפקידים בכירים נוספים, בהם הבעלים של WTF והמפקח על המסחר באחת המחלקות.

התפתחות זו היא שינוי בכללי המשחק ואיתות ברור לחברות פיננסיות קטנות וגדולות, מחוץ למערכת הבנקאות, כי האכיפה לא חלה רק על הבנקים כמוסד וכי האחריות ללחימה בפשיעה הכלכלית חלה על כל השחקנים בשוק הפיננסי.

בישראל עדיין לא נעשה שימוש משמעותי באכיפה אישית, אך ברור כי מגמה זו, ככל שתגדל בעולם, תגיע גם לישראל, ולראיה אנו עדים לגל החקיקה העוסק באכיפה מנהלית ולהחמרה בדרישותיה. על כל ארגון פיננסי, קטן כגדול, להתבונן היטב בנעשה בעולם, להפנים את גודל השינוי התפישתי ולהיערך מבחינת הכרת השינוי, יצירת נהלים וחלוקת אחריות, בדרך שתעגן ותמסד את ההתמודדות עם הנושא, עם הסיכונים שהוא מציב ועם המציאות החדשה.

רו"ח אייל בן אבי הוא שותף וראש תחום ניהול הסיכונים בקבוצת הייעוץ של PwC Israel
תומר זהרוביץ הוא מנהל בכיר, רגולציה בינלאומית, בקבוצת הייעוץ של PwC Israel

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר