כל השלבים שצריך לעבור בדרך לגיוס הון

חברה שתדרוך במקום בטרם יצרה דריסת רגל משמעותית בתחום בו היא פועלת, צפויה להיסגר

גיא פרמינגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא פרמינגר

מימון הינו חלק אינטגרלי להמשך צמיחתה של חברה בכל תחום. בתחום הטכנולוגיה, בו מרבית החברות נמצאות בשלב של פיתוח המוצר או השירות, או בשלב של כניסה לשווקים חדשים ומיצוי הפוטנציאל העסקי של המוצר או השירות אותו הן מציעות, חשיבות המימון עולה אלפי מונים והופכת לתנאי לקיומה של החברה.

חברה שתדרוך במקום, בטרם יצרה דריסת רגל משמעותית בתחום בו היא פועלת, צפויה להיסגר במוקדם או במאוחר. בעקבות זאת, חברות טכנולוגיה מוצאות עצמן מתנהלות מסבב גיוס הון לסבב גיוס הון, במטרה לייצר צמיחה רציפה ולהגיע לרמת מכירות שתספק את קיומן השוטף ואת דרישות המשקיעים.

בשוק הישראלי קיימים מספר סוגים של גופים המעניקים ליווי ומימון לחברות בשלבים שונים, מרביתם עוסקים במימון חברות בשלבי חיים ראשוניים. גופי ההשקעה הרלוונטיים להשקעות Seed ו-Early Stage (שלבים מוקדמים בחיי חברה) כוללים חממות, אקסלרטורים, אנג'לים, מיקרו-קרנות, קרנות הון סיכון ומשקיעים אסטרטגיים.

צילום: בלומברג

חממות - חממה הינה גוף הנותן מעטפת ייעוץ והשקעה בחברות. התקציב המאושר לחברה במסגרת תוכנית החממות הטכנולוגיות של משרד הכלכלה נע בין 2 ל-3.5 מיליון שקל לחברה, לתקופה של שנתיים. מרבית החממות הן בתמיכת המדינה, שמממנת כ-85% מההשקעה. המדינה זוכה לקבל את חלקה בהשקעה חזרה בדרך כלל בשלב האקזיט. החברות שעבורן תוכנית החממות היא רלוונטית, הן בעיקר כאלה המבוססות על רעיונות טכנולוגיים חדשניים וייחודיים מסוגם, שטרם ביצעו גיוס של כסף פרטי. כיום ישנן בישראל מעל 20 חממות שונות, מתוכן תשע חממות שממוקדות בתחום מדעי החיים, המכשור הרפואי והתוכנה הרפואית. באחרונה נוספו חממות המתמקדות בתחומים נוספים דוגמת סייבר ותוכנה ארגונית.

אקסלרטורים - אקסלרטורים (תוכניות האצה) הם גופי השקעה וקידום חברות שקמו בישראל בשלוש השנים האחרונות. מטרתם העיקרית של האקסלרטורים היא לסייע לחברות סטארט אפ בצעדיהן הראשונים ולא רק במובן הכלכלי. את האקסלרטורים ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: חללי עבודה משותפים המאפשרים שיתוף ידע, תוכניות יזמות שונות ותוכניות האצה, המשלבות את הרעיונות של שתי הקבוצות הקודמות, יחד עם השקעה כספית המגיעה בנוסף או בנפרד משירותים אחרים.

מודלי ההשקעה מתבססים על השקעה רגילה תמורת אחוזים, מענקי "שכר רצינות" או מתן "דמי מחיה" לתקופה. כיום קיימים בישראל כ-15 תוכניות האצה מסוגים שונים. מעבר לכך, ישנן תוכניות האצה ישראליות הממוקמות בעמק הסיליקון בארה"ב ותוכניות האצה ישראליות ובינלאומיות המשלבות שהות בחו"ל ובארץ. לאחרונה הקימו גם שחקנים בינלאומיים גדולים תוכניות האצה מקומיות, המעניקות ליווי צמוד לחברה באספקטים שונים וקריטיים לשלבים מוקדמים אלה: כגון שיווק ופיתוח מוצר, דוגמת מיקרוסופט.

אנג'לים - אנג'לים הם משקיעים פרטיים ובודדים בעלי מודל השקעה ייחודי המבוסס על השקעות בסכומים קטנים שבין כמה עשרות אלפי לכמה מאות אלפי דולרים. בהתאם, הציפייה של האנג'לים היא לאקזיטים בשלבים מוקדמים יותר ובשוויי שוק נמוכים יותר, אפילו של עשרות מיליוני דולרים, בטרם תעבור החברה מספר סבבי השקעה שידללו את אחזקתם. מרבית העניין של האנג'לים הוא בחברות מתחומי האינטרנט והניו-מדיה בעקבות צמיחתן המהירה ויכולתן לצמוח מבלי לגייס הון משמעותי.

כיום פעילים בישראל עשרות רבות של אנג'לים ומספרם הולך ועולה, בדגש על השנתיים האחרונות, בהן היה רצף אקזיטים מרשים ויזמים שביצעו אקזיטים ושמעוניינים להמשיך להיות מעורבים בתעשיית ההיי-טק כמשקיעים. מעבר לכך אנו רואים מגמה של כניסה של בעלי הון, חלקם אינם ישראלים, שאינם מתחום הטכנולוגיה ומעוניינים להשתלב בתעשיית ההיי-טק המקומית.

מיקרו-קרנות - מיקרו-קרנות הן גופי השקעה המתבססים על כספם של אנשים פרטיים ולרוב משקיעים בתחומי התמחות מסויימים דוגמת סייבר, ניו-מדיה, אינטרנט וכו'. בדומה לאנג'לים, גם המיקרו-קרנות תרות אחר חברות בשלב ה-Seed שאינן דורשות סכומי השקעה גבוהים ומסוגלות לייצר אקזיט מהיר והחזר השקעה מהיר.

סכומי ההשקעה הם ברמה של מאות אלפי דולרים להשקעה ראשונה. מודל השקעה זה שכמעט ולא היה קיים בישראל לפני מספר שנים, מהווה כיום גורם משמעותי במימון בשלבים ראשוניים. מספר המיקרו-קרנות הפעילות בישראל עומד כיום על כ-20 מיקרו-קרנות שמבצעות עשרות השקעות בשנה.

חברות טכנולוגיה מוצאות עצמן מתנהלות מסבב גיוס הון לסבב גיוס הוןצילום: Business Insider

קרנות הון סיכון - קרנות הון סיכון הינן גוף ההשקעה המרכזי בחברות בשלבי ההתפתחות הראשונים. קרנות אלה מבוססות על גיוס כספים ציבוריים מקרנות פנסיה ומגופי השקעה שונים והשקעתו בחברות בשלב ה-Early Stage, מעטות מביניהן משקיעות גם בשלב ה-Seed. בשנים האחרונות הידלדלה פעילות הקרנות המקומיות באופן משמעותי וכיום פעילות בשוק 17 קרנות ישראליות ביחס לקרוב ל-40 קרנות שפעלו ב-2006.

במקביל התפתחה מגמה של קרנות זרות המשקיעות בחברות ישראליות באופן קבוע ויותר מעשר מהן אף הקימו נציגויות פעילות בישראל. מעבר לכך, קרנות זרות רבות משקיעות בחברות ישראליות באופן ספורדי. למרות הירידה בפעילות הקרנות המקומיות אין לזלזל בחשיבותן המכרעת לפעילות בתעשייה, היות שבמקרים רבים הקרנות הזרות מעדיפות להשקיע ביחד עם קרן ישראלית או לאחר השקעה של קרן ישראלית.

הסכומים אותם מציעות קרנות הון הסיכון עומדים על 1.5 עד 5 מיליון דולר להשקעה ראשונה. החברות אותן הקרנות שואפות לצרף לפורטפוליו הינן אלה שמהוות פוטנציאל אמיתי להפוך לחברת ענק ולהגיע לשווי של מאות מיליוני דולרים. חברות בעלות פוטנציאל קטן יותר של עשרות מיליוני דולרים יגייסו השקעות ממשקיעים פרטיים ולא יהיו רלוונטיות להשקעה של קרנות. כיום רוב הקרנות הישראליות נמצאות בתהליכי גיוס וחלקן מתקשות לגייס קרנות המשך.

משקיעים אסטרטגיים - גורם נוסף שפועל בשנים האחרונות בישראל הוא המשקיעים האסטרטגיים. משקיעים אלה הם חברות הענק הרב-לאומיות, שמשקיעות בדרך כלל בשלב ה-Early Stage וה-Growth, בסבבי השקעה משותפים עם קרנות הון סיכון. בניגוד לשנים קודמות, אז משקיעים אלה בעיקר רכשו חברות או רכשו שליטה בחברות שהגיעו לשלב מאוחר במחזור החיים, בשנים האחרונות נכנסים משקיעים אלה להשקעה חלקית בשלבים מוקדמים יחסית.

הקמת מרכזי פיתוח של החברות הזרות בישראל זירזה את התפתחות מגמה זו. למרות הפיתוי בקבלת השקעה מגופים אלו, שיכולים לתמוך בחברה לכל אורך סיבובי ההשקעה, השקעה מגופים אלו הרבה פעמים נתפסת למסוכנת למיזם שעוד לא מוכן להיחשף לרוכשיו הפוטנציאליים, מכיוון שיש חשש מהגבלת התפתחות החברה עקב ראייה של המשקיע כי הוא עלול לרכוש אותה בהמשך. סכומי ההשקעה של גופים אילו יכולים לנוע החל מכמה מיליוני דולרים עד השקעות משמעותיות יותר בחברות בוגרות.

רו"ח גיא פרמינגר הוא שותף וראש מגזר הטכנולוגיה ב-PwC Israel

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר