מסלול הייסורים והאינטרסים בדרך לבנקאות באינטרנט

כחלון עמד יפה כזכור בלחצים שהופעלו עליו ונגדו במהפכת הסלולר. הלחצים הללו יהיו כאין וכאפס בהשוואה ללחצים שיספוג לנוכח הרעיון להגביר את התחרות בבנקאות

מיכאלה אלרם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכאלה אלרם

לאחרונה קראנו כי שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, רוצה להכניס תחרות לעולם הבנקאי באמצעות הקמת בנק אינטרנטי. כחלון, יזם מהפכת הסלולר, מבקש להקל בחסמי ההון העצמי להקמת בנק אינטרנטי, ולאפשר ללקוחות להתנייד מבנק לבנק באמצעות הליך פשוט וזמין באינטרנט. כחלון גם מבקש להנהיג ביטוח פיקדונות של עד 100 אלף דולר, כמקובל בארה”ב, במטרה להקנות ביטחון למפקידים באינטרנט. בנוסף, כחלון שוקל להשתמש בבנק הדואר, המפעיל 700 סניפים בפרישה ארצית, כפלטפורמה לפעילות הבנק באינטרנט.

רעיונותיו של כחלון מבורכים בוודאי בקרב לקוחות קטנים שנזקקים לבנק לפעילות שוטפת שאינה מורכבת יתר על המידה. ללקוחות אלה אין מסמכי יבוא־יצוא מורכבים ואין גידור מט”ח. פעילותם העסקית שגרתית בהשוואה לעסקים בינוניים־גדולים או לפעילי שוק ההון. הלקוחות הקטנים ינהלו חשבון עו”ש, יבצעו פעולות שוטפות וסביר שיקבלו אשראי בגובה שכרם וייהנו מריבית על פיקדונותיהם בשיעור גבוה מהבנקים הגדולים.

ניתוח מאזני הבנקים המסחריים הגדולים לאורך השנים מלמד על בעיות יעילות כמו גם הוצאות ענק על תפעול, שכר ותנאים נלווים. הבנק האינטרנטי לעומתם יהיה רזה, הוצאות השכר שלו אפסיות ביחס למערכת הבנקאות הקיימת. השקעתו המרכזית תהיה בטכנולוגיה אינטרנטית ובפרסום בשלב הראשון. אם יתגשם הרעיון להשתמש בדואר כפלטפורמה ובסמארטפון ככלי שירות יעיל וזמין, ההוצאות של הבנק האינטרנטי יקטנו משמעותית.

הבדלים מהותיים בכוח אדם ושכר משקי הבית הקטנים מאופיינים כידוע בסיכון בנקאי נמוך יחסית והם ה”שמנת” ברווחי הבנקים הגדולים. משקי הבית, הלקוחות הפוטנציאליים של הבנק האינטרנטי, משלמים ריבית גבוהה ועמלות שונות וגבוהות בבנקאות המסורתית. לכן הגיוני שבנק אינטרנטי יעניין לקוחות פוטנציאליים רבים ממשקי הבית. הם יחסכו בעמלות ויקבלו יותר על חסכונותיהם. נשמע טוב שיווקית.

משה כחלוןצילום: ניר כפרי

כחלון עמד יפה כזכור בלחצים שהופעלו עליו ונגדו במהפכת הסלולר. הלחצים הללו יהיו כאין וכאפס בהשוואה ללחצים שיספוג לנוכח הרעיון להגביר את התחרות בבנקאות. הבנקים לא יוותרו על ריקי כהן והאוברדרפט שלה ‏(ושל עם ישראל‏) המניב ריבית פלאים שמכסה על כל הפסדי האשראי שניתנו למוטי זיסר, נוחי דנקנר ואילן בן דב. הבנקים גם לא יוותרו על פיקדון בריבית זכות עלובה שנתית של 0.6% שתקבל ריקי כהן אם תפקיד את כספי בר המצווה של בנה בפיקדון חודשי עד שתחליט להשתמש בכסף.

הבנקים יגייסו את כל כוחם, את גדודי הלוביסטים שברשותם, את חברי הכנסת שייעדרו לפתע מהצבעות בנושא או יתנגדו מכיוון ש”ביטחון הלקוחות של הבנקאות האינטרנטית לא מובטח” וכהנה סיסמאות “להגנת” משקי הבית “התמימים”. איגוד הבנקים יתריע כמובן, בנק ישראל יקים ועדה לבדיקת הנושא, באוצר יבקשו לבדוק איך מקימים מנגנון ביטוח לחוסכים - בקיצור מסלול הייסורים והאינטרסים ממתין לשחרור הסוסים למירוץ, הקמת הבנק החדש. כל זה עלול להיות מכשול גבוה מדי אפילו בשביל רפורמטור כמו משה כחלון.

ד"ר אלרם היא מרצה לאסטרטגיה ושיווק במרכז ללימודים אקדמיים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו