הפנסיה חייבת את שוק ההון, והוא אותה

ככל שהפנסיה המושקעת באמצעות השווקים הפיננסיים גדלה, כך התרומה לכלכלה גדלה

אלה אלקלעי
אלה אלקלעי
אלה אלקלעי
אלה אלקלעי

מה המשותף לאתונה, דטרויט וירושלים? אף אחת מערים אלה לא רוצה שיתגוררו בקרבה זקנים עניים, ולמרות זאת שלושתן מתקרבות למציאות כזו. ככל שהחששות מכך שנגזר גורלנו לחיות שנים רבות אחרי הפנסיה ללא מקור פרנסה אמין מצטברים, כך גוברים הקולות הקוראים למדינה לקבל אחריות ולהלאים את המערכת. בימים אלה ממש יש לנו כמה דוגמאות מפחידות - מהצרות ביוון הקרובה ועד פשיטת הרגל של דטרויט - איך טיפול לא נכון בפנסיה יכול לדרדר את המערכת כולה.

ההתחייבויות הפנסיוניות של העיר דטרויט לעובדיה בעבר ובהווה מוערכות ב-9.2 מיליארד דולר ומהוות כ-50% מהחוב של העיר לנושיה. ה"אקונומיסט" חישב ומצא שקופת העיר דטרויט חייבת כ-27 אלף דולר על כל תושב שמתגורר בתחומי העיר כיום. חלק ניכר מהחוב נובע מכך שכשהעיר צמחה והתפתחה התפתו קברניטיה לדחות הוצאות ולחיות בהווה מעל היכולות של ההווה. הם עשו זאת על ידי הבטחת תשלומי פנסיה וביטוחי בריאות מפליגים שיינתנו בעתיד תמורת עבודה של עובדי ציבור במשכורות נמוכות יחסית.

פנסיה עובדת כך שבמקום לצרוך שקל כיום צורכים אותו בעתיד. אם השקל שלא נצרך מושקע בכלכלה ובמשק, יש סיכוי סביר שהוא יהיה שווה יותר משקל אחד בעתיד ואז יהווה מקור הכנסה יציב שיאפשר לנו לשמור על רמת החיים שלה הורגלנו בהווה. הבעיה הברורה ביותר היא במקרים כמו אלה של דטרויט או יוון שבהם ההוצאה נדחתה, אבל לא גובתה בהשקעה. כך, לא רק שלא היתה צמיחה אלא היתה דעיכה הדרגתית שהובילה, לפחות במקרה של דטרויט, לפשיטת רגל.

הדרך ההיסטורית של ישראל לדאוג לפנסיה שלנו היא באמצעות הבטחת תשואה. כשאנחנו מפקידים את כספנו בקרן פנסיה הנהנית מאג"ח מיועדות, המדינה מסבסדת את הפנסיה הזו. כל שקל שאנחנו מפקידים לפנסיה המגובה באג"ח מיועדות עולה למדינה כ-5 אגורות כל שנה. על 100 מיליארד שקל המשמעות היא 5 מיליארד שקל נגרעים כל שנה מקופת המדינה ומושמים בקופת החיסכון. התרומה של סכום זה לפיתוח המשק והכלכלה נמוכה ביותר, אבל זה עדיין הרבה יותר אחראי מדטרויט. כמו במשק בית, כך גם במשק המדינה חייב להיות איזון בין רמת החיים השוטפת, חיסכון והשקעה בעתיד.

בית נטוש בדטרויט

ככל שהפנסיה המושקעת באמצעות השווקים הפיננסיים גדלה, כך התרומה לכלכלה גדלה - בין אם בסיוע למימון תקציב המדינה ברכישת אג"ח ממשלתיות במחיר השוק ובין אם בסיוע למימון חברות באמצעות השקעה באג"ח קונצרניות ובמניות. ככל שההשקעה במשק המקומי גדלה כך יש סיכוי טוב יותר שלכולנו יהיה יותר - הון לפנסיונרים בהווה והון לפנסיונרים העתידיים.

תחשבו על רשימת החברות שעשו אקזיט השנה ועכשיו תחשבו שהיתה בורסה רלוונטית בישראל והחברות הללו במקום להימכר לחברה גלובלית יכלו לגייס את ההון הנדרש להמשך ולהרחבת פעילותן מהציבור. זה היה יותר טוב או פחות טוב לעתיד של כולנו? בהשקעה בבורסה יש סיכון, אבל בכלכלה בלי סיכון אין תשואה והדרך היחידה הידועה כיום להגדיל את הסיכוי ששקל שמושקע כיום יהיה שווה יותר בעתיד - היא להשקיע אותו בפיתוח פעילות עסקית באמצעות השווקים הפיננסיים. להלאים את הפנסיה משמעו להגדיל את רכיב החיסכון. ואולם, כשזה מגיע על חשבון ההשקעה בפיתוח המשק, קיים סיכון שכוח הקנייה של השקל בעתיד יהיה נמוך מזה שאנחנו מייחלים לו.

הכותבת היא סמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות אי.בי.אי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית