האתגרים החדשים שעומדים 
בפני נגיד בנק ישראל הבא

חסמים במערכת התמסורת המוניטרית, שפל בצמיחה, שינויים בשער החליפין - כל אלה ועוד דורשים מהנגיד מידה רבה של יכולת חשיבה "מחוץ לקופסה"

אסף רזין
אסף רזין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אסף רזין
אסף רזין

הדיון הציבורי בישראל עוסק כעת כמעט רק בשאלה מיהו המועמד לנגיד שהתנהגותו תקינה. זוהי דרישה הכרחית ממשרת ציבור, אבל היא בוודאי לא מספקת.

יש מעט דיון ציבורי באתגרים הצפויים למי שייבחר ובשאלה מה יכול יהיה להיות המענה במסגרת המדיניות המוניטרית שאותה צפוי להנהיג הנגיד המיועד נוכח זעזועים כלכליים במשק, בשוקי ההון ובעולם הכלכלי - שעלולים להתרחש בעתיד.

אינפלציה נמוכה, משק צומח, תעסוקה מלאה ורוגע בשווקים הפיננסיים יכולים להימשך בעתיד הקרוב, כפי שהיה במשך תקופות ארוכות גם בעבר. כפי שידוע מההיסטוריה הכלכלית, משברים כלכליים קורים לעתים רחוקות, אבל כשהם קורים הם עלולים להיות חמורים.

סטנלי פישר

למשל, פקיעת הבועה הפיננסית ביפן בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הביאה לקיפאון שנמשך שלושה עשורים. המשבר בגוש היורו, שהחל ב-2010, עלול להימשך גם בשנים הבאות, כך שהדור הצעיר במדינות הפריפריה עלול להיות "דור אבוד". במקרי משבר, חשובה מאוד זהותו של הנגיד.

יש החושבים שמכיוון שהנגיד היוצא השאיר אחריו מערכת המתפקדת באופן מקצועי ויפה, ניתן לבנק ישראל להמשיך לפעול כמו מטוס עם טייס אוטומטי. אלה מתעלמים מהאפשרות שזעזועים שלא הכרנו קודם עלולים להופיע, ואלה דורשים התמודדות בזמן אמת מצד הבנק. הם גם לא רואים מהי החשיבות שיש להבנה מקיפה של הנגיד המיועד בענייני כלכלה מוניטרית.

דווקא בתקופות שקט יחסי, ממושכות ככל שיהיו, ניתן לגבש מדיניות מוניטרית שתוכל לצמצם את הסיכונים לנזקים ארוכי טווח. לצורך זה דרושה הבנה של המורכבות שיש במדיניות מוניטרית.

גם כשצעדי מנע ננקטים בזמן, לא יהיה ניתן למנוע לחלוטין משברים וזעזועים. ככל שנגיד הבנק יהיה חכם ומנוסה, גם תגובת המדיניות המוניטרית לזעזועים תצמצם את האפשרות שהם ייתפתחו למצבי משבר. ראוי לזכור בעניין זה את חולשת התגובה של בנק ישראל לאינפלציה הגבוהה של שנות ה-80 של המאה שעברה ולקריסת מניות הבנקים.

השאלה המרכזית כיום היא כיצד יתמודד הנגיד המיועד עם המשק המתמתן והולך. האם להעלות את הריבית ולחזק את הגלישה למיתון, או לחלופין להוריד את הריבית ולתמרץ את הכלכלה. הורדת יתר של הריבית כאשר הצמיחה בעולם, במיוחד בסין, הודו ואירופה מאטה והולכת, עלולה לקרב את הריבית לגבולה התחתון - כלומר לאפס. כאשר יורדת הריבית לגבולה התחתון אזי התמסורת של הכסף ממערכת הבנקים אל המשק נעצרת.

חסמים במערכת התמסורת המוניטרית, שפל בצמיחה, שינויים בשער החליפין - כל אלה ועוד דורשים מהנגיד מידה רבה של יכולת חשיבה "מחוץ לקופסה". אבל לשם כך חייב הנגיד להיות בעל רקע והבנה רחבים בכלכלה מוניטרית ובשוק ההון. כלכלה מוניטרית עוסקת בדיוק בדרכים המסועפות שבה המדיניות של בנק ישראל משפיעה על מחזור העסקים ועל היציבות הפיננסית.

ואמנם, אנו רואים במדינות העולם מיהם אלה שקורצו מחומרים מתאימים לנגיד בנק מרכזי - כמו בן ברננקי בארה"ב. דוגמאות אחרות הן מארק קרני, שהיה הנגיד של קנדה והוא הנגיד הנוכחי של הבנק המרכזי הבריטי, וראגורן ראג'אן שהוא הנגיד הנכנס בהודו.

הכלכלה העולמית, שהמשק הישראלי תלוי בה באופן ניכר, עוברת כיום שינויים אדירים: בארה"ב, הבנק המרכזי הפדרלי מתכונן לצמצם רכישות אג"ח - ובהמשך, כאשר שיעור האבטלה יירד, להעלות את הריבית. בעקבות אותו שינוי מצופה, זרמי הון קצרי מועד מוסבים כיום ממדינות הכלכלות המתעוררות אל הכלכלה האמריקאית.

בהתאם, חל פיחות ניכר במטבעות של סין, יפן, הודו, וברזיל. כל אלה עלולים להשפיע לרעה על היצוא שלנו ושל מדינות אירופה ולהגביר את המיתון. זאת, כשכלכלת אירופה נמצאת כבר במיתון מתמשך בגין המשבר בגוש היורו.

אי אפשר לחשוב על המשכיות אוטומטית של אותה מדיניות שהוביל סטנלי פישר. דרושה חשיבה חדשה ויצירתית. לשם כך דרוש נגיד שיוכל להתמודד עם מצבים חדשים.

פרופ' אסף רזין הוא מרצה 
לכלכלה באוניברסיטת תל אביב 
ובאוניברסיטת קורנל

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?