עם כל הכבוד למנכ"ל משרד הרווחה

כ-19% מהאוכלוסייה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי

טלי סיני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי סיני

"במדינת ישראל לא מתים מרעב", אמר באחרונה מנכ”ל משרד הרווחה, יוסי סילמן. אבל בפועל, בישראל, כ–19% מהאוכלוסייה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי.

ההגדרה של חוסר ביטחון תזונתי היא היעדר נגישות סדירה למזון מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת. דרכים מקובלות, פירושן רכישת המזון הנדרש ולא קבלת מזון מגופים פילנתרופיים או איסוף תרומות וקבצנות. הגדרה זו אומצה בישראל על ידי הוועדה הבין־משרדית לבחינת אחריות המדינה לביטחון התזונתי של אזרחיה ב–2008, הסיבות להיווצרותה של הבעיה בישראל, בדומה למדינות שפע מערביות אחרות, קשורות בהיחלשות מנגנוני הרווחה, כלכלת הגלובליזציה ומיתון כלכלי חריף.

תשובתה של המדינה לבעיה המחריפה נותרה מוגבלת, ואף ארכאית. המענה הממסדי העיקרי המקובל כיום בישראל הוא הפניית המשפחות לגורמי חסד וצדקה שונים, שמאלצים את המשפחות להצהיר בפומבי שהן עניות, ואף חמור מכך - מבחינת הדימוי החברתי והדימוי האישי - להצהיר שאינן מסוגלות לספק לילדיהן את הצרכים הבסיסיים לקיומם. הדבר בא לידי ביטוי פעם אחת בעצם בקשת העזרה, ופעם שנייה בדרישה להוכיח את רמת הנזקקות של המשפחה.

יתרה מכך, הממצאים מעידים על כך שאין בסיוע למשפחות כדי למגר את התופעה, בדרך כלל. מסקירה בינלאומית עולה כי בעשרות שנות קיומן, תוכניות לחלוקת מזון בעולם לא הצליחו לצמצם את ממדי חוסר הביטחון התזונתי באותן מדינות. מדובר בתוכניות למצבי חירום זמניים, ולא מתמודדות עם הסיבות להיווצרות הבעיה.

אז מה ניתן לעשות? בימים אלה קואליציה מקצועית של מומחים מתחום הרווחה, החינוך, התזונה והמשפט חברה להכנת נייר מדיניות מקיף לקידום סל מזון בסיסי ובריא כאמצעי להשגת ביטחון תזונתי בישראל. נייר מדיניות זה הועבר לכלל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים בקריאה לאמץ את ההמלצות הרצויות למיגור התופעה. על פי דו”ח טרכטנברג, משקי הבית העניים יותר מוציאים שיעור גבוה יותר מהכנסתם על צריכה בכלל, ועל צריכת מוצרי יסוד בפרט, והם נפגעים יותר ‏(במונחי הכנסה פנויה‏) מכל עליית מחירים. לכן, נקודת המוצא היא שיש לגבש סל מזון בריא ונגיש לציבור, תוך הכרה בכך שהוזלתו תהיה פתרון אוניברסלי עבור הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי.

בנוסף, יש לקדם מדיניות הנשענת על פיקוח על מחירי מוצרי מזון בריאים, סבסוד מוצרי מזון בסיסיים והנהגת מס ערך מוסף דיפרנציאלי. הסובסידיה והפיקוח יפחיתו את מחיר המוצר בעבור הצרכן, וכך יגבירו את זמינותו ויעודדו את רכישתו, ומס ערך דיפרנציאלי על מוצרי יסוד הנחשבים בריאים יעודד את צריכתם.

במקביל, ניתן להעלות את שיעור המע”מ על מוצרי מותרות או מוצרים מזיקים לבריאות הציבור, כמו חטיפים וממתקים, במטרה להפחית את צריכתם ולא לפגוע בהכנסות המדינה. הוזלת סל מזון בריא, לצד ייקור מזונות מזיקים, תתרום גם לקידום הבריאות ותביא לחיסכון בהוצאות הבריאות הלאומיות והפרטיות. מיסוי על ממתקים ומשקאות קלים מוטל במרבית מדינות OECD, ומשמש אמצעי יעיל לקידום הביטחון התזונתי ולמאבק בהשמנה.

יוסי סילמן

שילוב נכון בין שלוש ההמלצות שהוצעו אינו מצריך תוספות תקציביות משמעותיות. למשל, כדי לפקח על מחירי מוצרי המזון הבריאים, ניתן לבצע החלפה בין המוצרים הלא בריאים המצויים בפיקוח כיום. היעדר התערבות ממשלתית היא פגיעה משמעותית בחופש הבחירה, שכן החופש לצרוך מוצרים בריאים ומזינים נשלל ממי שאין באפשרותו הכלכלית לממן זאת. שילוב ההמלצות יסייע בהחזרת הביטחון התזונתי לתושבי ישראל, תוך קידום עקרונות השוויון, הצדק וההגינות.

הכותבת היא יו”ר עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker
הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר