כריית פוספט בשדה בריר אינה מסוכנת

הפתרון לסוגיית שדה בריר הוא לנהוג באחריות - כלפי הטבע כמו גם כלפי אלפי מפרנסים ומשפחותיהם בנגב

ארז קמה
ארז קמה

רישיון הכרייה בשדה בריר שמבקשת להשיג חברת רותם אמפרט נגב, הוא כיום אחד הנושאים החמים בשיח הסביבתי בישראל. במפתיע, העיסוק בסוגיה זו מנותק מהשיח הציבורי שנבנה כאן בשנים האחרונות, המבקש למצוא איזון בין סביבה לתעשייה.

אחד הכלים החשובים העומדים לרשותנו בבואנו לבחון את סוגיית הכרייה הוא תסקיר השפעה על הסביבה. שיטה זו מוסכמת כיום על כל הגורמים המעורבים בסוגיות של פיתוח, ומאפשרת למדוד את ההשפעה על הסביבה על פי ערכים וכללים ברורים.

בשדה בריר אכן נערך תסקיר כזה, על פי הנחיות מדוקדקות של המשרד להגנת הסביבה, והוא העלה כי השטח מתאים לכרייה. מתנגדי הכרייה יוצאים נגד תוצאות התסקיר, בטענה שהוא מומן על ידי הגורם שמעוניין בכרייה. חשוב לדעת כי על פי דרישות שהעלו בעבר ארגוני הסביבה וגופי התכנון, מימון תסקיר מסוג זה מושת תמיד על יזם הפרויקט, בבחינת "היוזם משלם". כלל זה נהוג כמעט בכל המדינות המתקדמות באירופה. התעלמות מהסכמות אלה מחזירה אותנו שנים רבות לאחור, לתקופה שבה לא בוצעו סקרי השפעה חיוניים בשל מחסור במימון.

זאת ועוד: מתנגדי הכרייה בשדה בריר מתבססים על מחקרים שעסקו בפליטות גזים במרכזי ערים, שאין כל דמיון בין נתוניהם לנתוני בריר - שעניינם העלאת פוספט או אבק בשטח פתוח.

שדה בריר הוכר על ידי רוב הארגונים הסביבתיים כמתאים לכריית פוספטים. מאבקם של חלק מתושבי ערד הוא, לכן, לא יותר ממאבק "NIMBY" ‏(Not In My Back Yard, "רק לא בחצר האחורית שלי"). ה"נימבי" נפוץ, למשל, בתחום הבנייה הלא־יוקרתית, כשהתושבים המתגוררים בסמוך חוששים לירידת ערך נכסיהם. ראייה צרה זו מעכבת צמיחה וקידמה, פעמים רבות ללא כל בסיס עובדתי להתנגדות, ומעמידה במבחן את מקבלי ההחלטות בבואם לבחון את טובת כלל הציבור.

שדה ברירצילום: אליהו הרשקוביץ

למרבה הצער, השתלט באחרונה על השיח הציבורי בישראל שיח המכתיר גם יזמים בעלי חזון, המניעים את גלגלי המשק, כ"טייקונים" השודדים את הקופה הציבורית. שיח זה אינו חדש, אלא שבעבר תמיד נמצא גורם אחראי שהבין כי החיים דורשים את שלהם - אם זו פרנסה בכבוד ואם אלה מוצרים חיוניים, שייצורם מצריך שימוש במשאבי הטבע. האם יימצא לנו הפעם גורם אחראי כזה?

משחר ההיסטוריה השתמש האדם במשאבי טבע כדי להתקיים ולשפר את איכות חייו. החיים המודרניים השכיחו עובדה זו מהציבור, שהתרגל לקבל את מזונו מונח על מדפים, כשהוא ארוז ומוכן. עם זאת, בשנים האחרונות התבססה תפישה המביאה בחשבון את צורכי האדם והסביבה גם יחד וחותרת למציאת האיזון ביניהם, כשמודלים של ניתוח השטח והערכת רגישויות מלווים כל פיתוח תעשייתי. דומה שכל אלה נזנחו בהתנהלות סביב שדה בריר.

הפתרון לסוגיית שדה בריר הוא לנהוג באחריות - כלפי הטבע כמו גם כלפי אלפי מפרנסים ומשפחותיהם בנגב. עלינו לנהוג כמדינה מתוקנת, שאינה הולכת שולל אחרי מיעוט. לבצע כריית ניסיון זהירה, ולבחון את השפעותיה על הסביבה. כרייה ניסיונית זו תוכיח את מה שאנו, ברותם אמפרט נגב, יודעים היטב לאחר 60 שנות עבודה: כריית פוספט אינה מסוכנת.

הכותב הוא מנהל שימור משאבי הטבע בחברת כיל דשנים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"