רואי חשבון יכולים לפקח על עצמם

הקמת גוף, בדומה ל-PCAOB האמריקאי, בישראל תוביל לעודף רגולציה על משרדים אלה ולעלות גבוהה נוספת בקשר עם הקמת גוף פיקוחי חדש

אורי גרוסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי גרוסמן

האם רואי החשבון יכולים לבצע פיקוח עצמאי על עבודתם? שאלה זו עומדת בבסיס הביקורת סביב עבודת רואי החשבון בכלל, ובחברות ציבוריות בפרט. הביקורת המרכזית היא שהפיקוח על עבודת רואי החשבון נעשה על ידי רואי החשבון בעצמם, באופן הדדי, זה לגבי זה.

בארה"ב, משרדי רואי חשבון שמבקרים חברות ציבוריות מפוקחים על ידי PCAOB - הוועדה לפיקוח על הביקורת. בישראל, הפיקוח על עבודת רואי חשבון נעשה כיום על ידי מועצת רואי החשבון והמוסד לסקר עמיתים.

במהלך השנים התעוררה ביקורת על המוסד לסקירת עמיתים - חברה בת של לשכת רואי חשבון בישראל. במסגרת הסקר מבוצעות סקירות על עבודת משרדי רואי חשבון המבקרים דו"חות כספיים של חברות ציבוריות בלבד. הסקירה נערכת על ידי רואי חשבון ממשרדים אחרים, ובמסגרתה נבדקים מערך בקרת האיכות, יישום כללי האתיקה, אי תלות וניגוד עניינים, שמירה על הרמה המקצועית ועוד.

בימים אלה מקדמת רשות ניירות ערך הקמת גוף פיקוח על עבודת רואי החשבון המבקרים, בדומה ל–PCAOB, שיהיה כפוף ליו"ר רשות ני"ע. הגוף יעסוק בקביעת כללים בתחום הביקורת, אתיקה ואי תלות, ביצוע ביקורת על משרדי רואי חשבון, פעילות אכיפה ושותפות במידע עם גופים זרים מקובלים בעולם.

צילום: עופר וקנין

באחרונה פורסם כי לשכת רואי החשבון קוראת להקמת ועדה ציבורית לבחינת הנושא. מעבר להליך ההכשרה הארוך וכללי האתיקה הקיימים, לרואי החשבון אינטרס מובהק לשמירה על הרמה המקצועית משיקולים עסקיים, שכן רואי חשבון שלא יפעלו ברמה מקצועית גבוהה יאבדו לקוחות. אם כך, האם יש צורך בהקמת גוף חדש לצורך פיקוח על רואי החשבון? גוף חדש לא בהכרח ייתן מענה לביקורת, מכיוון שהוא יפקח על עבודת משרדי רו"ח שמבקרים חברות ציבוריות בלבד.

על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, ב–2012 92% מהחברות הציבוריות בישראל מבוקרות על ידי ששת משרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל, ו–89% על ידי חמשת הגדולים. משרדים אלה מבוקרים בכל מקרה על ידי PCAOB, מכיוון שהם מבקרים גם חברות הנסחרות בארה"ב, ורק 8% הנותרים אינם כפופים אליו.

לאור זאת, הקמת גוף דומה בישראל תוביל לעודף רגולציה על משרדים אלה ולעלות גבוהה נוספת בקשר עם הקמת גוף פיקוחי חדש. לכן, משיקולי עלות־תועלת יש להתבסס על הגופים הפועלים כיום תוך עידוד הרגולציה העצמית של רואי החשבון וחיזוק עמוד השדרה של המוסד לסקירת עמיתים. הדבר ייעשה באמצעות שילוב מפקחים למוסד לסקירת עמיתים ממועצת רואי החשבון, רשות ני"ע, משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות, מס ההכנסה ובנק ישראל, ולהם תהיה סמכות לאכיפה ולענישה.

הכותב הוא רואה חשבון ומרצה לביקורת בחוגים לחשבונאות

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?