האם כוחות השוק ינצחו במלחמת השבת?

נשאר להמתין ולראות האם המדינה והרשויות המקומיות ייקחו לידיהן את הסמכות שתבע מהן בית המשפט לקחת

גיא בן-פורת ועמרי שמיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא בן-פורת ועמרי שמיר

במכתב ל"אגודת ישראל" לפני קום המדינה, שלימים יקבל את הכינוי מכתב ה"סטאטוס קוו", התחייב דוד בן-גוריון, בין השאר, כי השבת תיקבע כיום המנוחה הרשמי במדינה שתוקם. השבת אכן הוכרזה כיום המנוחה ובעיני רבים קביעה זו היוותה ביטוי מרכזי לאופייה של ישראל כמדינה יהודית, אבל המחלוקת על המותר והאסור מעולם לא יושבה בחקיקה מסודרת.

מאבקים סביב הזכות לתרבות בשבת התחלפו בהדרגה בהרחבה של פעילות מסחרית שהתפשטה בכל רחבי הארץ ועיצבה את אופיו של יום המנוחה.

לא רק בישראל, בארצות שונות בעולם התחוללו בשנים האחרונות שינויים באופיו של יום המנוחה או התעצמו תביעות להקל או לבטל את החוקים המגבילים את המסחר בימי המנוחה. חוקים אלה הידועים בשם Blue Laws נועדו, מחד, להבטיח יום שיוקדש לעבודת האל אבל, מאידך, גם נועדו להגן על זכויות העובדים ועל עסקים קטנים.

המאבקים של כנסיות, איגודי עובדים ובעלי עסקים קטנים נחלו בדרך כלל כישלון אל מול ההתפתחויות הכלכליות וחוקי יום המנוחה בוטלו או הפכו לאות מתה. בהיעדרו של חוק שבת נשענה הרגולציה של השבת על חוק שעות עבודה ומנוחה (בסמכותו של משרד ממשלתי) והעברת האחריות אל הרשויות המקומיות וחוקי עזר עירוניים. חולשתה של הרגולציה נחשפה כאשר בשנות התשעים הפכה ישראל לחברה צרכנית. את התרבות הסגפנית החליף הדוניזם ואת הקולקטיביזם הלאומי החליפה פתיחות לתהליכים גלובליים ורצון להשתלב בהם.

הקניות, בישראל כמו במקומות אחרים בעולם, אינם רק לצורך סיפוק צרכים בסיסיים אלא חלק מתרבות הפנאי. בנוסף, השינויים במבנה המשפחה ועבודת שני בני הזוג במהלך השבוע הופכים את יום המנוחה כיום זמין לקניות, בהם צרכים משתלבים עם בילוי משפחתי.

פקחי השבת שהפעילו משרדי הממשלה זכו לעיתים לכותרות בעיתון אבל השפעתם על ההתפתחויות הייתה זניחה. כאשר הקנסות גדלו מצאו בעלי העסקים דרכים חדשות לעקוף את הכללים (העסקת עובדים לא יהודים) ומרכזי הקניות המשיכו לפעול בשבת ללא מפריע. הצעות חקיקה, אמנות פוליטיות ויוזמות אזרחיות יצירתיות להן היו שותפים דתיים וחילוניים ושחיברו בין פשרות דתיות למחויבויות חברתיות לא הובילו לידי החלטה והיוו עדות נוספת לחולשתה של המערכת הפוליטית. המדינה, במילים אחרות, בחרה שלא להתאים את החוק למציאות המשתנה וגם לא לאכוף את החוק הקיים אלא להעביר את ההכרעה למקום אחר.

סניף של AM-PM בתל אביבצילום: דוד פרץ

בהיעדר רצון או יכולת להכרעה פוליטית ורגולציה עברה ההחלטה לידי כוחות השוק, שם היתה ההכרעה - מנותקת משאלות ערכיות ושיקולים ציבוריים - ברורה וחד-משמעית,כפי שמעידים מרכזי הקניות המלאים. נתוני המחקר שלנו מראים שמרבית הציבור הישראלי מעוניין במסחר בשבת, שבמרכזי הקניות בשבת מבקרים לא רק ישראלים המגדירים עצמם כחילוניים, וכלל, קניות בשבת אינן קשורות בעמדות פוליטיות או זהויות.

ניסיונות של קבוצות דתיות להשתמש בכוחות השוק דרך איומים בחרמות או העדפת עסקים שומרי שבת נחלו הצלחה מוגבלת. במציאות בה מרכזי קניות מחוץ לערים משגשגים בימי שבת והאכיפה לא קיימת היתה זו רק שאלה של זמן עד שבתי העסק בתוך הערים ייפגעו המסחר בשבת יזלוג גם אל תוך הערים.

בניגוד למערכת הפוליטית, בית המשפט נדרש שוב ושוב להכריע בנושא. בדומה לאמנות האזרחיות אימץ גם בית המשפט בפסיקות שונות עמדה לגבי השבת המבחינה בין צרכים חיוניים לאלה שאינם חיוניים, בין פעילות תרבות ופעילות מסחרית ורואה את הגבלת העבודה והמסחר בשבת כסוגיה חברתית ולאומית.

לכך, ניתן גם להוסיף שיקולים סביבתיים, הגנה על עסקים קטנים ועובדים להם מצופה המחוקק להידרש. קביעת בית המשפט העליון השבוע כי על עיריית תל אביב לבחור בין אכיפת חוק העזר העירוני לבין תיקונו עשויה להיות תקדימית, בכך שתחייב את הרשויות המקומיות והמדינה להחליט מה יהיה אופייה של השבת ולאזן בין זכויות פרט, אינטרסים כלכליים, הגנה על עובדים וטוב משותף. נשאר להמתין ולראות האם המדינה והרשויות המקומיות ייקחו לידיהן את הסמכות שתבע מהן בית המשפט לקחת.

פרופ' גיא בן-פורת מרצה במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר עומרי שמיר מרצה במחלקה למדע המדינה ובחוג לפוליטיקה וממשל במכללת אשקלון

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים