היי טק? הצמיחה טמונה במדעי החיים

גורמים רבים מעורבים בבניית תעשיית מדעי החיים הישראלית, אך יש עוד מה לעשות

ד"ר איתן אלירם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ד"ר איתן אלירם

לאורך השנים הוכתרה ישראל כ"אומת הסטארט אפ" וההיי טק סומן כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בה. יחד עם זה, נתונים מדאיגים מצביעים על כך שלראשונה זה עשור נרשם קיפאון בהיקף יצוא ההיי-טק הישראלי, לפיהם ב-2012 יצוא ההיי-טק התעשייתי ירד בשיעור דולרי של כ-1% בהשוואה ל-2011, ועמד על כ-21 מיליארד דולר בלבד. זאת, לאחר שב-2010 ו-2011 עלה היצוא בשיעור דולרי של 7% ושל 12%, בהתאמה.

נתונים אלה מחזקים את הצורך בפיתוח מנועי צמיחה נוספים, לצד חיזוק תעשיית ההיי טק המקומית.

מעבדה ישראלית למחקר בתאי גזע

בשנים האחרונות קטר צמיחה נוסף הולך ומתבסס בארץ - תעשיית מדעי החיים, תעשייה צעירה יחסית ובעלת פוטנציאל צמיחה גבוה. יותר ויותר יזמים נמשכים לתחום וחשוב להבין שאמנם תהליך ההבשלה של חברות בתחומים אלה הוא ארוך יותר, אך הן גם שומרות על יציבות גבוהה, בעיקר משום שהן נתונות לרגולציה, שיפויים וחסמים אחרים, שאם עוברים אותם, אפשר להאריך שנים.

ישנה מגמה מבורכת הן של הממשלה, הן של תאגידים רב לאומיים, הן של האקדמיה והן של התעשייה להשקיע בפיתוח התחום ולהפוך את ישראל לשחקנית מרכזית ומובילה בעולם בתחום מדעי החיים. ההכרה באיכות ובמובילות של טכנולוגיות מדעי החיים המפותחות בארץ מתבטאת גם בהתעניינות של חברות מכשור רפואי וחברות תרופות מובילות בעולם בחברות ישראליות.

האוצר והמדען הראשי הציגו תוכנית חדשה לסיוע לפרויקטים בהם ישקיעו חברות בינ"ל ויעבירו כספים למרכזי פיתוח. חטיבת הבריאות של תאגיד פיליפס הודיעה לפני מספר חודשים על כוונתה להקים מרכז מו"פ בישראל. משרד ראש הממשלה הקצה מיליונים לעיר ירושלים בפרויקט ביו-ג'רוזלם והביא לפריחה של 140 חברות בירושלים, רק בצפון הארץ קיימות כבר היום 5 חממות ביוטכנולוגיות, המאכלסות חברות רבות המפתחות פתרונות, תרופות ומכשור רפואי שעשויים להביא בשורות בקנה מידה עולמי.

גם האקדמיה מצידה אינה נשארת מאחור, מכון וייצמן למדע הקים מרכז לרפואה מותאמת אישית, אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם מר סמי סגול מקדמת את המרכז לחקר המוח ובטכניון הושקה תוכנית ייחודית לחיבור בין רופאים למהנדסים, לצורך פיתוח פתרונות טכנולוגיים לקידום הרפואה. קרנות הון סיכון לא נשארו מחוץ לתמונה וקרן אורבימד, שזכתה במכרז קרנות הביומד הממשלתיות, הרחיבה השנה את השקעתה בחברות ביומד במיליוני דולרים.

גורמים רבים ומגוונים מעורבים בבניית תעשיית מדעי החיים הישראלית ובעשייה משמעותית התורמת להתפתחותה. יחד עם זה, יש עוד הרבה מה לעשות על מנת לבסס כאן תעשייה שתמשיך להתפתח ותוכל להפוך ל"שם דבר" בזירה הבינלאומית.

ראשית, יש הכרח בהירתמות משרדי הממשלה הרלבנטיים: משרד הבריאות, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד החינוך, כולל פיתוח תוכניות ייחודיות לקידום התחום והקצאת משאבים משמעותיים נוספים לעידוד יזמים וחברות להשתלבות בתעשייה זו. זהו תנאי ראשוני לביסוס תשתית יציבה לתעשיית מדעי חיים משגשגת.

בנוסף, למרות שישנם לא מעט איים של מצוינות בתחום, הוא עדיין נמצא בשלבי הבשלה וכדי לפתח תעשייה יציבה שתצליח לפרוץ קדימה, אנו צריכים לייצר דרכים לעידוד שיתופי פעולה, לחיזוק הקשר בין הגורמים השונים וליצירת שיח פתוח ופורה, שיאחד בין הגורמים הפועלים בתחום. אני מאמין כי רק באמצעות יצירת קהילה מגובשת, נצליח בכוחות משותפים להניע את הקטר קדימה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הכותב הוא יוזם ומוביל קהילת TedMed בישראל

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?