מגדילים את הפערים במערכת החינוך

מערכת החינוך מיטיבה עם התלמידים באזורים מסוימים, ובאזורים אחרים - פחות

ליהיא להט
ליהיא להט

באחרונה פורסם כי מערכת החינוך עשתה כברת דרך משמעותית בשיפור הישגי התלמידים, כפי שהדבר מתבטא במבחנים השוואתיים ביחס לשנים קודמות. השיפור, גם אם יש מי שמערערים עליו, ראוי להערכה, ואין ספק כי מאמציהם של מעצבי המדיניות לקידום מערכת החינוך ושיפור הישגי הבוגרים הם מבורכים.

ואולם, במקביל למגמה מבורכת זו ניכרים עדיין פערים משמעותיים במערכת החינוך. כפי שמראה מירב ארלוזורוב ("הפערים במתמטיקה: ישראל כמו סוריה", 18.12.2012, TheMarker) וכפי שעולה מכמה מחקרים, עוצמת הפערים במערכת החינוך מתבטאת במשך השנים במגוון היבטים - פערי השקעה ברשויות מקומיות, הבדלים במספר משלימי הבגרויות, שיעור המשתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה וההוצאה הפרטית על חינוך. המסקנה המתבקשת היא שמערכת החינוך מיטיבה עם התלמידים באזורים מסוימים, ובאזורים אחרים - פחות.

כיתה באשדוד

כיצד מתמודדים עם פערים כאלה? אחת ההצעות היא החלת שיטת מימון דיפרנציאלית, כך שמאפייניהם הסוציו-אקונומיים של התלמידים ברשויות המקומיות יוכללו בתחשיבי המימון של המערכת ויחזקו את התלמידים ברשויות הזקוקות לכך. הצעות אחרות הן תמרוץ מורים איכותיים למעבר לאזורי פריפריה ותגמול מורים על ביצועיהם.

בלי לייתר את השפעתן החיובית של הצעות אלה על צמצום האי-שוויון במערכת החינוך, מעניין לבחון את מחקרן של בת חן וינהבר ורינת בן נון מ-2010, שבדק את הסוגיה מזווית נוספת. החוקרות בדקו את דפוסי הפעילות של תוכניות שהפעילו ארגוני המגזר השלישי ב-499 בתי ספר בישראל, על פי מדדי הטיפוח של בתי הספר. ממצאיהן מלמדים על הימצאותו של מה שהן מכנות "בידול האיכותי".

ראשית, החוקרות הבחינו בין חינוך אינסטרומנטלי, המכוון בעיקר לחיזוק לימודי הליבה ולעמידה בבחינות הבגרות, לבין חינוך לא-אינסטרומנטלי, המקדם תוכניות העשרה, תוכניות שעוסקות במדע ובערכים. אף שכצפוי, ממצאיהן מלמדים על שיעור גבוה יותר של תוכניות בבתי ספר לא מבוססים, הן מצביעות על הבדלים בתוכנן: בעוד שבבתי הספר הלא מבוססים מיועדות התוכניות בעיקר לחיזוק החינוך האינסטרומנטלי - הרי שבבתי הספר הבינוניים והמבוססים הן מופנות בעיקר לחינוך הלא-אינסטרומנטלי.

עוד מצא המחקר, כי בבתי הספר הלא מבוססים מופעלות התוכניות הנוספות על בסיס סלקטיבי (לא לכל הכיתה), ויש יותר תוכניות לתלמידים מתקשים (27%) מאשר למצטיינים (5%). לעומתם, בבתי הספר הבינוניים והמבוססים היחס בין התוכניות למצטיינים ולמתקשים דומה. הבדלים אלה הם המייצרים את ה"בידול האיכותי", משום שבבתי הספר הבינוניים והמבוססים זוכים התלמידים בתוכניות המפתחות יכולות וכישורים רחבים יותר.

מקובל לחשוב כי בוגר מערכות החינוך של המאה ה-21 אמור להיות יצירתי, גמיש ובעל חשיבה מופשטת, היכול לשלב בין מקורות ולהציע סינתזה יצירתית. בהקשר לכך, מלמדים ממצאי מחקרן של וינהבר ובן נון כי מעבר להשקעה הנוספת הנדרשת בצמצום הפערים, חשוב לבחון גם את התכנים שבהם משקיעים. נראה כי עיצוב מדיניות שבה תינתן תשומת לב למושג "בידול האיכותי" ולחיזוק החינוך הלא-אינסטרומנטלי - עשויה להציע כיוון מעניין לצמצום הפערים בחינוך.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הכותבת היא מרצה במחלקת מינהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית ספיר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן