מיזוג כיל ופוטאש - סיכון אסטרטגי לישראל

לא ברור מדוע ממשלת ישראל תרצה להחליף כיריבה למאבק על שימור האינטרסים של המשק, חברה מקומית - הכפופה לחוק הישראלי - בחברה זרה שמאחוריה

ראובן גרונאו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ראובן גרונאו

>> באחרונה פורסם כי יצרנית האשלג הקנדית פוטאש מבקשת לרכוש את השליטה ביצרנית האשלג הישראלית - מפעלי ים המלח, שבבעלות חברת כימיקלים לישראל (כיל).

כיל תורמת יותר מ-4% מיצוא הסחורות של המשק הישראלי (למעט יהלומים). בהינתן הערך המוסף הגבוה של מוצריה, תרומתה למאזן התשלומים היא אף גדולה יותר. לכן, ההחלטה ביחס להרכב הבעלות של החברה היא החלטה אסטרטגית. בהתאם למנדט המוקנה לממשלת ישראל בתוקף מניית הזהב שבבעלותה, הקריטריון להכנסת שותפים חדשים לחברה הוא ששינוי הרכב הבעלות משרת את "האינטרסים החיוניים למדינה". אינטרסים אלה כוללים, בין היתר, את "השליטה במחצבים ובאוצרות הטבע, לשם פיתוחם וניצולם היעיל, לרבות יישום מרבי בישראל של תוצאות ההשקעות, המחקר והפיתוח".

במאזן השיקולים יש להביא בחשבון כמה דברים: מפעלי ים המלח נחשבים בין יצרני האשלג היעילים בעולם. חלק משמעותי ממכירותיה של כיל הוא של דשנים מורכבים, פרי מאמצי המחקר והפיתוח שלה, כשלחברה ערוצי שיווק הפרושים בכל העולם. לכן, שינוי הבעלות לא יתרום בתחומים אלה.

העסקה המדוברת היא עסקת חילופי מניות, ואין בה לשנות את המשאבים העומדים לרשות המשק. פוטאש מואשמת זה שנים בהיותה מנהיגת הקרטל הבינלאומי באשלג, וההאשמות אף נדונו בבית הדין לערעורים בארה"ב.

נוכח קריסת שוק הדשנים העולמי, בחרה פוטאש במחצית השנייה של 2008 לקצץ תפוקה כדי לשמר את מחיר האשלג. קיצוץ התפוקה, שנמשך יותר משנה, היה ביותר מ-50%, תוך פיטורי עובדים. באותה עת העדיפו מפעלי ים המלח, משיקולים טכנולוגיים ואחרים, להמשיך בייצור תוך צמצום מזערי בתפוקה, כאשר המלאי תופח פי שניים.

לפי התחזיות, ענף האשלג יעמוד בשנים הקרובות בפני עודפי היצע ניכרים שיחייבו ויסות תפוקה כדי למנוע את גלישת המחיר לרמות של תחילת שנות ה-2000. פוטאש מילאה באופן מסורתי את התפקיד של וסת התפוקה בענף, כאשר שיעור הניצולת שלה נמוך מהממוצע הענפי. איום קיצוץ התפוקה, שהיה איום סרק כאשר נופפו בו כיל ועובדיה במאבקיהם בהחלטות הממשלה, יהפוך לאיום אמין כאשר מאחוריו תעמוד חברת פוטאש. איום זה ישמש את החברה במאבקיה בממשלת ישראל בכמה נושאים, כמו מיסוי - שיעור מס חברות, שיעור התמלוגים האפקטיבי, הטלה אפשרית של מס יתר על משאבי טבע; שמירת הסביבה - שמירת ערכי הסביבה באזור ים המלח (כולל קציר המלח) ופיתוח שדה בריר; וקביעת המחיר בשוק המקומי, במידה שהמחיר של המונופול יוחזר לפיקוח.

קיימת אמנם טענה שפוטאש לא תצמצם את תפוקתה בישראל בגלל עלות הייצור הנמוכה בים המלח והמיסוי הנמוך יחסית לקנדה. טענה זו לא תקפה כאשר מדובר במקורות אלטרנטיביים העומדים לרשות פוטאש בירדן ובצ'ילה, והיא מתעלמת מתלותה המוחלטת של החברה בממשלת ססקצ'וואן. קשה להניח שממשלות ססקצ'וואן וקנדה יראו בעין טובה פיטורי עובדים בקנדה כדי לשמר את התעסוקה בחו"ל.

לא ברור מדוע ממשלת ישראל תרצה להחליף כיריבה למאבק על שימור האינטרסים של המשק, חברה מקומית - הכפופה לחוק הישראלי - בחברה זרה שמאחוריה, כפי שהוכח בעבר, ניצבת כקיר מגן ממשלה זרה.

המיזוג בין פוטאש לכיל יתפרש כמהלך שנועד לבצר את מעמדה של פוטאש כמובילה בשוק האשלג העולמי, מעמד שהתערער עקב התחזקות החברות הרוסיות. אין זה מעניינה של ממשלת ישראל להיתפש כמעודדת מאבקי מעמד כאלה.

בנובמבר 2010 פסלה ממשלת קנדה ניסיון השתלטות של ענקית המכרות האוסטרלית BHP על פוטאש, בטענה שההשתלטות "לא תשרת את טובתה של המדינה", ושמדובר ב"משאב אסטרטגי" שאין זה עניינה של המדינה שיעבור לשליטה זרה. תשובה זהה צריכה להינתן לפוטאש, בניסיון ההשתלטות שלה על משאב הטבע העיקרי של ישראל.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית

מפעלי ים המלח

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הפרדת יולדות

"מי שמביא את הכסף - אנחנו באים לקראתו": מה מתדלק את ההפרדה במחלקות היולדות?

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"