הביטוח הלאומי היה שולל את דמי הלידה של מריסה מאייר

בניגוד לארה"ב, חופשת הלידה בישראל מחוייבת בחוק ולכן מעסיק או דירקטוריון של חברה לא צפויים לקנס או למאסר אם יחייבו עובדת לשוב לעבודה בטרם חלפו 14 שבועות מהלידה

נעמי לנדאו
נעמי לנדאו
נעמי לנדאו
נעמי לנדאו

אכן מנהלת מסורה היא מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו העולמית, שחוזרת לעבודה ימים ספורים בלבד לאחר לידת בנה. הסיפור שלה מזכיר לי במיוחד "מנהלת מסורה" אחרת, ישראלית, אירית אילוז, סמנכ"לית הכספים של אמפל, שעל פי דיווחים בתקשורת חזרה לעבודה שלושה ימים בלבד ממועד הלידה!.

עם כל המסירות לעבודה, או האילוצים של שמירת התפקיד, חבל שנשים אלה, העומדות בראשי פירמידות עסקיות, לא משדרות את המסר הראוי לכלל הנשים העובדות שיוצאות לחופשות לידה - אתן לא חייבות לחזור לעבודה כ"כ מהר רק כדי להצדיק את מעמדכן בהיררכיה הארגונית. האמירה הזו תקפה במיוחד לגבי ישראל, כאשר החוק הנוגע לחופשת לידה הינו "חוק מגן", שאוסר מפורשות על המעסיקים לאפשר חזרה לעבודה בזמן חופשת לידה.

חופשת לידה מוגדרת בחוק בישראל כ-26 שבועות, מהם 14 שבועות בתשלום דמי לידה מהמל"ל ו-12 שבועות נוספים, המהווים חופשת לידה ללא תשלום. חוק עבודת נשים קובע כי חל איסור להעסיק עובדת בחופשת לידה. עוד קובע החוק כי עובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה שלה על מנת לחזור מהר יותר לעבודה, אולם בכל מקרה, אין באפשרותה להיות בחופשת לידה פחות מ-14 שבועות. החוק גם מתייחס למעסיק וקובע כי מי שמעסיק עובדת בחופשת הלידה צפוי לעונש מאסר של שישה חודשים או לכפל קנס.

מנכ"לית יאהו, מריסה מאיירצילום: בלומברג

על כן, אם גברת מאייר הייתה מנכ"לית בישראל, האפשרות שלה לצאת לחופשה לידה כה קצרה לא הייתה קיימת למעשה, ואין ויתור על כך. היה עליה למתוח את החופשה ל-14 שבועות לכל הפחות, בין אם היא מקבלת בגין החופשה שכר מביטוח לאומי ובין אם לאו.

במידה ומאייר הייתה מחליטה בכל זאת לצאת לעבוד בזמן חופשת הלידה - והדברים הנאמרים כאן רלבנטים לגבי אירית אילוז או נשים ישראליות במצב דומה - ייתכן שדמי הלידה שלה היו נשללים כליל או חלקית, על ידי הביטוח הלאומי, שעליו היה לשקול עד כמה עבודתה מחוץ למשק הבית מצדיקה את שלילת התשלום. זאת, לפי הפסיקה הישראלית. כמו כן, במידה והמעסיק היה מחייב את המנכ"לית לחזור לעבודתה בזמן חופשת הלידה, הוא היה חושף את עצמו לקנס או למאסר, ובתי הדין לעבודה מתייחסים לעניין זה בחומרה.

לסיכום, חופשת הלידה בישראל היא אובליגטורית ועל כן לא יכול מעסיק או דירקטוריון חברה לצפות או לדרוש מעובד, בכיר ככל שיהיה, לקצר את תקופת חופשת הלידה שבחוק. בכך שונה החקיקה הישראלית מחוק FMLA האמריקאי, שמאפשר יציאה לחופשת לידה רק לעובדי המגזר הממשלתי או לארגון המעסיק מעל 50 עובדים, וגם זאת ללא גיבוי כספי אחריו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הכותבת היא מומחית בדיני עבודה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?