למה פרופ' אן מארי סלוטר מטעה אותנו?

הניסיון להשליך דבר וחצי דבר מתוך התפקיד הבכיר, התובעני והנדיר שאותו מילאה בממשל האמריקאי, אל חייהן של נשים ברחבי העולם, הוא בגדר זריעת חול בעיני הנשים

יעל יצחקי
יעל יצחקי

מעת לעת יוצאת אשה קרייריסטית ומצליחה במונחים היררכיים, וטוענת שרימו אותנו ושאי אפשר לשלב בין עבודה לבין משפחה. הכותרת זועקת בעוד הטקסט מדבר אחרת, מתון ומדויק יותר.

במקרה האחרון מדובר בפרופ' אן מארי סלוטר, שאחרי שנתיים בתפקיד בכיר במשרד החוץ האמריקאי, הגיעה למסקנה כי נשים לא באמת יכולות לשלב בין קריירה למשפחה, ופירסמה זאת באחד העיתונים הפופולריים בארה"ב.

אן-מארי סלוטר ופול קרוגמןצילום: אי-פי

במאמר שפורסם הקיץ במגזין "אטלנטיק", מסבירה סלוטר מדוע לנשים עדיין לא יכול להיות הכל (why women still can't have it all), או בהגדרה מקומית - "גם וגם". לטענתה, הגיע הזמן שנשים בתפקידי מנהיגות יודו שלמרות שהן מצליחות מדי פעם לשבור תקרות זכוכית, רבות מהן מחזקות שקר, הטוען שכדי שאשה תוכל לנהל גם קריירה וגם משפחה דרושה בעיקר החלטה אישית.

נדמה כי יותר מכל ביקשה פרופ' סלוטר לסיים את תפקידה בהד גדול מאשר כל דבר אחר. הניסיון להשליך דבר וחצי דבר מתוך התפקיד הבכיר, התובעני והנדיר שאותו מילאה בממשל האמריקאי, אל חייהן של נשים ברחבי העולם, הוא בגדר זריעת חול בעיני הנשים.

למה דומה הדבר? לו קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היתה אומרת שהגיעה למסקנה כי איזון קריירה ומשפחה אינו בר-השגה, וכי מדובר בתרמית בינלאומית. האם ניתן יהיה להתייחס ברצינות להצהרה כזו? האם ניתן להשליך מניסיונה החריג של בעלת תפקיד רם שכזה אל נשים ברחבי העולם? בוודאי שלא.

פרופ' סלוטר משתמשת בכמה טקטיקות כדי לזרוע אנדרלמוסיה של ממש בניסיון, שלא לומר מאבק, של נשים ברחבי העולם לשלב קריירה ומשפחה. היא עושה זאת, בין השאר, באמצעות הטעיית הקוראים כאשר היא מצהירה שהיא חוזרת הביתה. אמנם היא עוזבת את משרתה הבכירה בוושינגטון לטובת ביתה בניו ג'רזי, אך היא חוזרת למשרה מלאה באוניברסיטה, לכתיבת טורים בנושא מדיניות חוץ בעיתונות, לנשיאת 40-50 נאומים בשנה, להופעות ברדיו ובטלוויזיה ולעבודה על ספר אקדמי חדש. אם זה לא שילוב בין קריירה ומשפחה, מהו שילוב?

גם המרחק בין מקום עבודתה של סלוטר לבין מקום מגוריה הוא נתון כל כך חריג, שסביר להניח שמרבית הנשים בעולם לא נאלצות להתמודד אתו. 300 ק"מ בסך הכל היתה צריכה פרופ' סלוטר לגמוע כדי להגיע מהבית לעבודה, ובמושגים של ישראל מדובר על מגורים במטולה ועבודה בבאר שבע. כן, עם מרחקים כאלה אכן קשה יותר לשלב, אבל האם זו הדוגמה הקלאסית של האשה העובדת בעולם?

ניתן בהחלט לומר, ובהערכה רבה, שהדור המייסד של הפמיניסטיות לא שיקר ולא הטעה, וזאת בניגוד לדבריה של פרופ' סלוטר. ללא המאבק שלהן לא היינו יכולות להצביע, ללמוד, לעבוד או להתפתח בתחומים שונים. התרבויות הארגוניות צריכות להשתנות כדי שגברים ונשים, השואפים לחיות חיים מלאים, יוכלו להיקלט בתוך ארגונים. החברה בכללותה תרוויח מכך.

טוב היתה עושה פרופ' סלוטר אם היתה חוסכת מהעולם את מאמרה המטעה, וטוב היה עושה העיתון אם היה משקף בכותרתו את רוח הדברים באופן מדויק ומתון יותר, גם אם היה מוכר פחות עיתונים עקב כך.

הכותבת היא מנכ"לית נטע, המרכז לפיתוח קריירה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן