הכלכלנים אינם הגונים - ולמה שיהיו?

קשה לדרוש מאנשי כלכלה המאיישים את משרדי הממשלה ורשויות השלטון לראות את טובתו של ציבור הצרכנים, אם הכשרתם עסקה בנפלאות כלכלת השוק, ודגלה בשוק החופשי נעדר התערבות שלטונית כלשהי

אהוד פלג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אהוד פלג

ועדת טרכטנברג וועדת קדמי, שהוקמו בעקבות מחאות הקיץ, חשפו לצערנו כי רשויות השלטון שהיו מופקדות על הגנת הציבור בתחום יוקר המחיה, נמנעו מלבדוק את קיומה של הבעיה והתנהגו כאילו גם אין זה מעניינן.

ועדות אלה ואחרות הגישו או עומדות להגיש את ממצאיהן, ואתן המלצות לצעדי פעולה, שיעמדו בחודשים הקרובים במרכזו של ויכוח ארוך ומתיש על אימוצן או דחייתן. השאלה החשובה ביותר שהיה על ועדות אלה לבחון תידחק לצערנו לשוליים, למרות שבה טמון זרע הפורענות של הכשלים הבאים בחיי הכלכלה - מקומה (או חסרונה) של ההגינות בחיינו הפרטיים והציבוריים. בשאלה זו, הנמצאת בבסיס חיי המסחר במדינה, מקופלת גם הבעיה העיקרית הממררת את חיי אזרחי ישראל וצרכניה, והמבטאת כוחנות, יהירות וחוסר אכפתיות לזכויות ולאינטרסים של הזולת.

משה סילמן, מתוך הסרטוןצילום: עומר צנגוט

רובן המכריע של עשרות אלפי התלונות המגיעות בשנה למועצה לצרכנות משקפות לא רק קובלנה של צרכן על פגיעה בזכויותיו, אלא תחושה של עלבון ופגיעה בכבודו כאדם, בגלל ההתעלמות מזכותו הבסיסית להגינות, ניצולו לצורך גריפת רווחים מופרזים והניסיון להתנער מאחריות כאשר הוא מתלונן על כך בפני בית העסק. זו בעיה שניזקה מוחשי מאוד במישור הכלכלי, אבל מקורה דווקא מתחום דעת אחר לגמרי: תחום החינוך והמוסר.

קשה לצפות מאנשי עסקים שזהו מנהגם לנהוג אחרת ולחדול מלחלוב את לשדם של לקוחותיהם עד תום, אם בלימודי הכלכלה ומינהל העסקים הדגישו בפניהם את האינטרס העליון: מיקסום רווחים (השאת רווחים) כחזות הכל. קשה לדרוש מאנשי כלכלה המאיישים את משרדי הממשלה ורשויות השלטון לראות את טובתו של ציבור הצרכנים, אם הכשרתם עסקה בנפלאות כלכלת השוק, ודגלה בשוק החופשי נעדר התערבות שלטונית כלשהי.

ובל נשכח כי אלה גם אלה הם תוצרי מערכת החינוך הממלכתית המציבה במרכזה את החתירה להישגים לימודיים, ואינה מדגישה די הצורך את ערכי ההגינות, ההתחשבות והרגישות החברתית. בנסיבות אלה, גם השוק החופשי נהפך מאמצעי להשגת המטרה למטרה בפני עצמה, גם אם הוא פוגע במטרה האמיתית - שוק הוגן לעסקים ולצרכנים.

כל התיאוריות הכלכליות והמדיניות, אל להן להשכיח את עובדת היסוד כי תכליתן היא גם הסיבה לקיומה של החברה האנושית: הפיכת חייו של האדם החי בה לטובים יותר. אם שוכחים את האדם בתוך בליל התיאוריות - אות הוא כי היוצרות התהפכו. מותו של משה סילמן היה תזכורת כואבת לכך.

השינוי הדרוש כיום בישראל הוא שינוי מהותי במערכות ההכשרה של אנשי העסקים, הכלכלנים והפקידות השלטונית. זהו שינוי תפישתי במערכות החינוך וההשכלה, שיציב בחזרה את האדם, האזרח והצרכן במרכז חיינו הציבוריים, ויגדיר את תכלית המערכות השונות המנהלות ומכתיבות את החיים במדינה, לרבות האינטרסים העסקיים והפוליטיים, כדרך שתימצא בהלימה לרווחתו של הפרט בחברה.

יתרונה של החברה המאורגנת על פני האדם הקדמון שחי בג'ונגל, או על פני חברות המתנהלות כג'ונגל אנושי בו כל החזק גובר, חייב לבוא לידי ביטוי באופן ניהול חיינו כמדינת רווחה מתקדמת. המפתח לכך נמצא קודם כל במערכת החינוך, ובמטען הערכי שהיא צריכה להקנות לבוגריה.

הכותב הוא מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי

בית חולים רמב"ם

המחקר שחושף: אלה התחומים היוקרתיים ברפואה — ולמי יש סיכוי להתברג אליהם

ראשי המפלגות

לא רק הדר מוכתר: אילו ראשי מפלגות מסתירים את הדירות שבבעלותם?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

טל גרנות־גולדשטיין. העבודה היברידית, ושעות העבודה משתנות

זכותה של גרנות־גולדשטיין לסמס לעובדים ב-6:00. זכותם לא לענות

סרט ביתי

לאחת דירה ברעננה, השנייה שוכרת בראשל"צ: המשפחות שחוסכות - ואלה שבמינוס