יהיה טוב יותר אם "חוק התספורות" לא יעבור

אלה אלקלעי
אלה אלקלעי
אלה אלקלעי
אלה אלקלעי

לפני שעושים מהלך, בדרך כלל חשוב להגדיר נכון את הבעיה ומאוד עוזר לחשוב מה התוצאה שאנחנו מחפשים - האם אנחנו מחפשים את הפיתרון הצודק או שאנחנו מחפשים את הפתרון הכלכלי שימקסם את התשואה לחוסכים ולמשק.

חוק התספורת, שעבר ביום ראשון ומגיע לכנסת ביום רביעי, מחפש כנראה את הפתרון הצודק אבל לא בטוח שהוא ממקסם את טובת החוסכים והמשק לאורך זמן. בכדי שהוא ימקסם את טובת החוסכים והכלכלה, הוא חייב לחזק את שוק אג"ח הזבל ולא להחליש אותו. חיזוק יאפשר להרבה חברות קטנות לגייס כסף ולא רק לחברות גדולות. חיזוק מחייב מתן של פתרון להסדרי החוב שעלותו נמוכה שהרי עלות הסדר החוב נופלת על המשקיעים (החברה בהסדר כי אין לה כסף) והוא חייב לסייע בהפשטת והקלת תהליך ההגעה להסדר ולא להפך - לגרום להארכה והוספת מורכבות לתהליך שהוא מורכב ומסורבל מיסודו. החוק בה לפתור את הבעיה של הטייקונים אבל נדמה שבכך הוא מייצר בעיה קשה יותר דווקא לחברות הקטנות והבינוניות.

אנחנו חושבים שעל אף החששות הגוברים מתספורות טובת החוסכים וטובת המשק מחייבת שיהיה כאן שוק ענף ורב משתתפים של אג"ח המכונה אג"ח זבל, קרי אג"ח בסיכון גבוה אג"ח שיש סיכוי שיגיע לתספורת ולהן ניתוח הסיבות המובילות אותנו למסקנה זו:

שוק האג"ח הקונצרני מהווה בראש וראשונה מקור חשוב לנזילות במשק, מקור לחברות לגייס הון על מנת להשקיע, להתפתח ולצמוח. בלי מקורות מימון מגוונים כמו הלוואות ממערכת הבנקאות, האפשרות לגייס הון באמצעות הנפקת מניות בבורסה והאפשרות לגייס חוב על ידי הנפקת איגרות חוב בבורסה, יהיה קשה לכלכלה הישראלית לצמוח.

ככל שיש יותר ביזור במקורות המימון כך הסיכון של כל אפיק קטן. ב-2012 נראה שהמערכת הבנקאית במדינת ישראל היא אחת המערכות היציבות בעולם עם בסיס הון איתן וחשיפה סבירה לנכסי סיכון. בואו נניח שרפרומת בכר לא היתה עוברת ב-2006 ולא היה מתפתח בארץ שוק לאג"ח קונצרני המוערך כיום בכ-245 מיליארד שקל, האם מצבנו היה טוב יותר אם לחברות לא היו מקורות מימון לגיוס 245 מיליארד שקל למימון פעילותן והשקעותיהן? האם מצבנו היה טוב יותר אם הן היו מגייסות את הכסף הזה מהמערכת הבנקאית?

יש לנו בעיה של ריכוזיות במשק. האם הגבלת אחד מאפיקי גיוס ההון תתרום או תחריף בעיה זו?

גם אם אנחנו לא רוצים להתמקד בשאלה של טובת המשק ולהסתפק בבחינת מצבם של החוסכים לא בטוח ש"חוק התספורת" כמו גם ועדת חודק לפניו נותנים את הפתרון האופטימלי.

חוק התספורת, כמו חודק לפניו, תורמים להגבלת היקף השוק על ידי הוספת חסמי כניסה, מגבלות על המסחר והגדלה של פוטנציאל ההוצאות הגלומות בביצוע השקעה מצד המשקיעים. על אף שהרעיון הבסיסי נועד להגביל את הסיכון אליו נחשפים החוסכים שימו על המאזניים שני מצבים: ראשית, שוק עם מעט אג״חים מדורגים ויחסית בטוחים אל מול שוק בו יש הרבה אג״חים כולל אג״ח בדרגות סיכון גבוהות.

גם אם אנחנו מוכנים לסבול את התרומה לריכוזיות הנובעת הגדרתית מכך שרק חברות גדולות ויציבות יוכלו לגייס, האמנם לא למדנו כלום מתופעת ה-"to big to fail?".

האמנם אנחנו לא יודעים להסתכל מעבר לים ולראות את הצרות שכלכלות גדולות ויציבות משלנו נכנסו אליהם, כתוצאה מכך שהן היו צריכות לחלץ מעט חברות אבל מאוד מאוד גדולות?

האלטרנטיבה היא הגדלת הסיכון בכל השקעה ספציפית, אבל שוק שיש בו מגוון רחב של אג"חים במגוון רחב של תחומים. אנו מעריכים כי הסיכון לשוק ההון - קרי לחוסכים - קטן יותר כשיש אפשרות לפיזור גדול יותר.

נקודה נוספת שכדאי שחברי הכנסת ישקלו בבואם להצביע על הצעת החוק היא בעיית היכולת לייצר תשואה. הרעיון הבסיסי בשוק הפנסיה להבנתי, הוא בניית מערכת שמאפשרת לאנשים להפריש סכומים קטנים יחסית ממשכורתם היום, לאפשר לכסף הזה להניע את גלגלי הכלכלה והמשק ובכך ליצר תשואה שתאפשר להם להיפגש עם סכום גדול יחסית לסכום שהפרישו בצאתם לגמלאות.

לפני מספר שנים השכילה הרגולציה לעדכן את שוק הגמל ולייצר מסלולים מתמחים כך שצעירה בת 20 ואדם מבוגר טרום פנסיה יוכלו לבחור בערוצי חיסכון שונים - הוא בערוץ סולידי השומר על הקרן והיא בערוץ ספקולטיבי יותר נושא תשואה. כל גורם שיגביל את היקף האג״ח הקונצרני המונפק ואת יכולת השוק לתמחר את התשואה הנדרשת כנגזרת של הסיכון הגלום פוגע בעמיתים אף אם כוונותיו טובות. כל החוסכים בלי קשר לגילם יוכלו לקבל רק אג"ח בסיכון נמוך ובתשואה נמוכה בהתאם.

נדמה לנו בשעות משבר שאם לא נעשה משהו מצבנו יורע, מצב שזכה לשם "הטיית העשייה". יש לא מעט מצבים ששינוי כללי המשחק בתוך המשבר לא רק שלא מטיבים את המצב אלא אף מריעים אותו.

בלי להבטיח ש"חוק התספורת" לא יגביל את היכולת להנפיק "אג"ח זבל" הוא כנראה יפול לקטגוריה של החוקים שטוב היה יותר אם הם לא היו עוברים.

צילום: עמוס בידרמן

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"