נשים ערביות רוצות לעבוד

מרכזי תעסוקה שפועלים מתוך ועל ידי החברה הערבית הם הדרך ליצירת עבודה

סיגל שלח
סיגל שלח
סיגל שלח
סיגל שלח

שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב ערבים במדינת ישראל הם מן הנמוכים בעולם. חלק מההסבר נובע משיעור גבוה - של כ-75% - מהנשים הערביות בגילי העבודה שאינן עובדות ואינן מחפשות עבודה. נתון זה בולט במיוחד מול שיעור הנשים העובדות מהמגזר היהודי - קרוב ל-80% אחוז - יותר ממוצע מדינות OECD וכמעט מדביק את שיעור ההשתתפות של גברים יהודים בישראל.

נשים ערביות רבות מעוניינות לצאת לעבוד, אך מתקשות לעשות זאת בשל החסמים מוכרים. ברמת הפרט, מדובר בדרך כלל ברמת שליטה נמוכה בעברית ובחוסר הכשרה מקצועית מתאימה. ברמת הכלל מדובר בקשיי נגישות תחבורתית למקומות עבודה מחוץ ליישוב, וכן בפתיחות נמוכה מאוד של חלק מן המעסיקים לשילוב וקידום ערבים בארגון.

אם בודקים את מפת שילוב המגזר הערבי בשוק העבודה כיום מגלים כי כרבע מיליון נשים ערביות אינן משתתפות בשוק העבודה, אך גם לגברים לא קל. אקדמאים ערבים מתקשים להשתלב במקצועות ההולמים את כישוריהם ונאלצים להסתפק בעבודות שאינן ממצות את יכולותיהם. גברים ערבים אשר שיעור השתתפותם בשוק העבודה - שהיה במשך שנים גבוה מזה של גברים בכלל האוכלוסייה - יורד והולך.

צילום: דרימסטיים

כדי לטפל בנושא זה הציבה הממשלה יעדי התעסוקה ל-2020, שלפיהם שיעור התעסוקה הכללי בגילי 25-64 אמור לעלות מ-70% ל-76.4% ושיעור התעסוקה של נשים ערביות בגילים אלה אמור לעלות מ-23.4% ל-41%.

מהיכן יבואו כל אותם אנשים שאמורים להעלות את שיעורי התעסוקה? מדובר בכ-320 אלף איש בעשור, מתוכם יותר מ-70 אלף נשים ערביות (מעבר לגידול הטבעי בשוק העבודה של נשים ערביות שיהיה כ-30 אלף) יצטרפו למעגל העובד.

מרכזי התעסוקה הקמים בשנים האחרונות הם פתרון רחב הפועל מתוך - ועל ידי - החברה הערבית. מרכז התעסוקה באום אל-פחם, שהוקם לפני כחצי שנה על ידי הממשלה וארגון ג'וינט ישראל בשיתוף עם הרשות המקומית ובהפעלת החברה למתנ"סים - מהווה דוגמה לפעילות כזו. במרכז עובדים מקדמי תעסוקה מהחברה הערבית שמתמחים בתחום ליווי הפרט, קשרי מעסיקים, קשרי קהילה והכשרות.

אלה ממפים את הצרכים התעסוקתיים בעיר, עובדים עם מעסיקים לאתר משרות מתאימות מחד, ולהתאים הכשרות ייעודיות לצורכי המעסיקים מאידך. ההשתתפות בפעילויות המרכז היא התנדבותית ואינה מופעלת מכוח חוקים או תקנות, ולכן מושכת משתתפים בעלי מוטיבציה - אך לרוב חסרי כישורים.

לצד המרכז באום אל-פחם פועלים גם מרכזים בטמרה, סכנין, טירה, חורה ושגב שלום. בנוסף, עוד עומדים בפני הקמה כ-20 מרכזים נוספים בחברה הערבית, המהווים מאמץ משלים לפעילות שירות התעסוקה והאגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת.

שילוב הכוחות הוא העיקר כאן. מחד, פעילות אקטיבית בצד היצע העובדים, ומאידך פתיחות מצד הסקטור העסקי לקלוט, לשלב ולקדם אוכלוסיות מגוונות. אותו שילוב יביא לעמידה ביעדי התעסוקה וליצירת אקלים כלכלי-חברתי טוב יותר.

-

הכותבת היא ראש תחום חברה ערבית ותשתיות בארגון ג'וינט ישראל-תב"ת

אום אל-פאחם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן