הקרב על הטונה: צעד ציני במסווה של תחרות

המחיר בישראל הוא מהנמוכים בעולם; כ-25% פחות מהמחיר באירופה

רובי גינל
רובי גינל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רובי גינל
רובי גינל

באחרונה נדון בוועדה הממשלתית לבדיקת התחרות בענף המזון (ועדת קדמי) עתידה של תעשיית הטונה בישראל. לכאורה, העיסוק בעניין נולד מהמחאה החברתית והדיון הציבורי על מחירי המזון. בפועל, מדובר ביוזמה עסקית של יבואן טונה גדול שמבקש לשפר את תנאי השוק לטובתו, תוך רכיבה צינית על גל המחאה.

לכל צרכן טונה ידועה העובדה כי מחיר הטונה בישראל כמעט שלא עלה בשנים האחרונות. זאת, למרות העלייה החדה במדד מחירי המזון והעלייה בחומר הגלם שממנו מיוצרים שימורי הטונה. הסיבה לכך פשוטה: ענף הטונה בישראל תחרותי מאוד. חמישה מפעלי טונה ישראליים המייצרים יותר מ-20 מותגים לצד מספר לא מבוטל של יבואנים, גורמים לתחרות אפקטיבית. המותג הפרטי, שמיוצר על ידי היצרנים הישראלים גם הוא, מציב תקרה למחיר.

הטונה כמשלצילום: דודו בכר

מפעלים אלה מחויבים ברכישת תוצרת טרייה כל כמה חודשים, בניגוד לשימורים המיובאים שיכולים לרכוש מלאי של שימורים בעתות של ירידת מחיר ולשמרם. לצד מפעלים אלה פועלים גם תעשיות נלוות, כמו מפעלי תעשיות פח. על פי האומדנים, מספר המועסקים הישירים והעקיפים בענף מגיע לכ-1,500, רובם באזורי פיתוח. המכס מוטל ברוב המקרים רק על יבוא ממדינות שעמן אין לישראל הסכמי סחר.

טענות היבואן, המיוצג על ידי נשיא איגוד לשכות המסחר, הן שמפעלי הטונה אינם מפעלים אמיתיים אלא מפעלי אריזה, כי מרכיב המכס הוא כ-40%; כי מחיר המוצר בחו"ל נמוך משמעותית; וכי עיקר היבוא הוא מארה"ב, משום שמול ארה"ב אין מכס. אף אחת מהטענות האלה אינה נכונה.

מפעלי הטונה הם מפעלים שהוכרו על ידי משרדי הביטחון והתמ"ת כמפעלי תעשייה לכל דבר ועניין, בעלי ערך מוסף גבוה, והם מפעילים תהליכים תעשייתיים כמו בישול ועיקור. מרכיב המכס (מול המדינות שעמן אין לישראל הסכמי סחר בלבד כמובן) הוא כ-22%, עיקר היבוא (כ-60%) הוא ממדינות המזרח הרחוק, שם כוח העבודה זול יותר (ולמרות המכס שכן מוטל על היבוא ממדינות אלה).

בנוסף, מחיר הטונה בישראל הוא מהנמוכים בעולם. בדיקת משרד התמ"ת העלתה כי מחיר הטונה בישראל נמוך ביותר מ-25% ממחיר הטונה באירופה. עם זאת, המשמעויות של איפוס המכסים על הטונה משמעותיות: קווי הייצור הישראלים ייסגרו והיצרנים יהפכו ליבואנים מהמזרח הרחוק. מרכזי תעסוקה פריפריאליים חשובים יחדלו מלפעול, והמחירים לא יוזלו כלל.

הלקח שאותו יש להסיק מסיפור הטונה חשוב: גם על גלים משמעותיים של עידוד התחרותיות רוכבים גולשים אינטרסנטים שמטרותיהם פרטיות לחלוטין. חוסר במידע או בתשומת לב עלול להביא לכך שתחת מטרות חיוביות, ובמחי שינוי שורה בספר המכס, עלולות ליהרס תעשיות פריפריאליות מקומיות.

הכותב הוא סמנכ"ל וראש אגף כלכלה ורגולציה בהתאחדות התעשיינים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי