איך להציל את מדעי הרוח

מהנדס ופסל, מתמטיקאי ומדען, אנטומאי וצייר, אדריכל ומוזיקאי, לאונרדו דה וינצ'י ייזכר אולי יותר מכל כאב הטיפוס של האדם הרב תחומי. לא רק אדם שידיעותיו נגעו בכל התחומים, אלא כזה שביצירתו התחומים נגעו האחד בשני.

כסמל של תקופת הרנסנס הוא מזוהה עם תרבות ומדע גם יחד, עם התבונה האנושית והביטוי הרגשי. דה וינצ'י היה דמות נדירה גם לתקופתו אבל אנשים רב תחומיים ככלל הפכו לפחות ופחות נפוצים במאות השנים שחלפו מאז.

המדע הלך והתפתח, התמיין לתת-התמחויות ותת-תת התמחויות. אנשי מדע ותרבות התמקדו בהצלחה בדבר אחד שיכלו להצטיין בו במיוחד. האחד לביוכימיה, האחר לספרות כללית, האחת למדעי המחשב והאחרת לתרבות המזרח הקדום.

האוניברסיטאות שיקפו התמיינות זאת בחלוקה לפקולטות ולמספר הולך וגדל של חוגים. באורח בלתי נמנע, עם השנים הלכה וגברה התחרות בין הפקולטות. הצלחה אקדמית אולי נמדדת באיכות הפרסומים והמחקר - אבל באופן בלתי נמנע האוניברסיטאות מדדו את הפקולטות השונות גם במספר הסטודנטים הנרשמים והתמיכה או הנטל שהן מהוות לתקציב המוסד כולו.

קרב המספרים הוכרע בשנים האחרונות והחוגים ללימודי מדעי הרוח הפסידו בו באופן ברור. מספר הנרשמים באוניברסיטאות המובילות לחוגים כמו פילוסופיה, מקרא, היסטוריה, ספרות עברית או זרה, לימודים קלאסיים וכדומה צנח באופן שמסכן את קיומם.

עדיין מתקיים בהן מחקר חשוב, אבל בלי תלמידים לא רק שלא יהיה מימון שיצדיק את קיום החוגים גם לא יהיה דור המשך שיפתח את התחומים הללו שהם חיוניים לכל חברה מודרנית בריאה.

אי אפשר להכריח תלמידים להירשם לחוג שאינם מעוניינים בו. אבל אפשר לחזור מעט לתובנה של ימי לאונרדו דה וינצ'י לפיה ידע של ממש, הבנה עמוקה של העולם, מחייבת גישה רב תחומית. שמדען טוב יהיה מדען דגול רק אם ראייתו את העולם תועשר במה שיש לתרבות להציע.

מהנדס מוכשר יהיה מהנדס נדיר רק אם יבין טוב יותר את נפש האדם עבורה הוא מהנדס. רופא יהיה רופא ראוי לתפקידו ומעמדו רק אם יתעמק במשמעויות הפילוסופיות המוסריות של אחריות על חייהם של אחרים ומנהל טוב יהיה מנהל עם חשיבה אינטר-דיספילינארית ותובנות בתחומים שונים.

אם נחזור לתובנות האלה, נבין שאת מדעי הרוח יש להוציא מהחוגים למדעי הרוח ולשלבם בחוגים בפקולטות האחרות. אכן, פחות ופחות נרשמים ללימודים גבוהים כדי לרכוש השכלה לשם ההשכלה.

המרכיב המרכזי בקבלת ההחלטות של הסטודנט הוא היכולת לרכוש מקצוע ולהשתכר משכורת סבירה, בדרך כלל בזמן הקצר ביותר האפשרי. אך כאן נכנס תפקידם של המוסדות להשכלה גבוהה ושל המל"ג.

גם אם ידע בתרבות, באמנות או בפילוסופיה אינו נחוץ כדי למצוא עבודה כמהנדס או כרואה חשבון, הוא חיוני כדי שבמשק הישראלי יפעלו מהנדסים ורואי חשבון עם ראיית רחבה של המקצוע והבנה עמוקה של מעשיהם.

עושר תרבותי חיוני בכל תחום, אם הפועלים בו יעשו משהו מעבר למינימום המתחייב כדי להתנהל ולשמר את הקיים. שאר רוח חיוני כדי שהחברה, הכלכלה והמשק בישראל ינועו קדימה.

שילוב מוגבר של קורסים מתחום מדעי הרוח בחוגי המדעים המדויקים, ההנדסה, המשפטים ומנהל העסקים, הוא צו השעה. הוא יוכל לתמוך בחוגים החשובים כל-כך ואולי להצילם ואת כולנו מכליה של הרוח הישראלית.

הוא ייתן במקביל לבוגרים בתחומי המדע האחרים קצת מהעומק האינטלקטואלי שבעשורים האחרונים פינה את מקומו לטובת שיקולי פרנסה, יעילות כלכלית וסיפוקים מידיים.

הכותבת היא מנכ"לית קבוצת קידום