האמת העירומה עומדת בצל

אחרי עשר שנים והשקעה ממשלתית של סכומי ענק, שיעור הגברים החרדים המועסקים מגיע רק ל-39%

שחר אילן-צרובה
שחר אילן
שחר אילן-צרובה
שחר אילן

>> אין ספק, שינויים חשובים רבים מתחוללים בציבור החרדי, בייחוד התחלות של שינויים. אלא שבחודשים האחרונים השיח על שינויים אלה משמש מסך עשן. העשן מסתיר את העובדה שיש דריכה הרת אסון במקום בנושא החשוב באמת: שיעור התעסוקה של גברים חרדים. יותר מ-60% מהם עדיין אינם מועסקים, וזה הנתון שמאיים להביא לקריסת המשק הישראלי.

אחד השינויים הוא התחלת הכניסה של חרדים לאקדמיה. לפי דו"ח בנק ישראל האחרון, יש בישראל כ-6,000 סטודנטים חרדים, מתוכם כ-2,500 גברים. זו התחלה חשובה. אבל הם מתחלקים על ארבעה מחזורים (כולל מכינות קדם אקדמיות). כ-1,000 חרדים מתגייסים לצבא מדי שנה, קצת יותר מ-1,000 מצטרפים לשירות לאומי-אזרחי. הם שווי ערך לכ-30% מהשנתון, אבל מגיעים מכל הגילאים. באותו זמן מממנת המדינה כ-70 אלף אברכים, ובכל שנה מצטרפים כ-7,000 תלמידים חדשים לישיבות.

לפי הדו"ח, שיעור הנשים החרדיות המועסקות גדל מ-50% ב-2003 ל-58% ב-2009, אבל באותו זמן גדל שיעור הנשים היהודיות הלא חרדיות המועסקות מ-67% ל-73%. כלומר, הפער כמעט לא הצטמצם. בינתיים, הדמוגרפיה החרדית מביסה את השינויים.

מרוב דיבורים על שינויים לא רואים את היער, כלומר את המספר החשוב באמת: ב-2003, כשהחל המאמץ הלאומי להוצאת הגברים החרדים לעבודה, היו 36% מהגברים החרדים מועסקים. אחרי עשר שנים והשקעה ממשלתית של סכומי ענק, שיעור הגברים החרדים המועסקים, לפי בנק ישראל, הוא 39%. זו התקדמות זעירה, שלא לומר דריכה במקום.

זה לא אומר שההשקעה לא היתה מוצדקת. בהחלט יכול להיות שבלעדיה היינו כיום עם שיעור תעסוקה של 20%-30%, והמאמץ הלאומי מנע הידרדרות נוספת. אבל דברים צריכים להיות ברורים: אין כמעט שיפור בתחום תעסוקת הגברים החרדים ואין כל ביטחון שהוא ששיפור יבוא בזמן הקרוב. הסכנה למשק כמעט לא פחתה.

אחד הגורמים העיקריים למגמות החדשות בחברה החרדית, אם לא החשוב שבהם, היה הקיצוץ בקצבאות הילדים שהחל ב-2003. הקיצוץ הוא שדירבן חרדים, בעיקר נשים, לצאת לעבוד וללמוד באקדמיה. אבל מאז 2003 נטשה הממשלה את דרך הלחצים והקיצוצים, והיא מנסה לפעול לשינויים בחברה החרדית רק באמצעות הטבות למי שיוצא לשרת, ללמוד ולעבוד. הסיבה העיקרית לכך היא השותפות הקואליציונית עם המפלגות החרדיות. ואולם, דו"חות המועצה הלאומית לכלכלה מלמדים כי כמות ההטבות שמקבלים האברכים גדולה כל כך שלרבים מהם פשוט לא משתלם לצאת לעבוד. בלי לקצץ בהטבות האלה, זה פשוט לא יעבוד.

מי שרוצה למנוע את האסון המתקרב למשק וליצור מהפכת תעסוקה אמיתית במגזר החרדי, לא יוכל לעשות זאת בלי צעדים קשים. צריך להגביל את ההקצבות לאברכים, להתנות סיוע בתחומי הדיור והרווחה במיצוי כושר ההשתכרות ולחייב כל מוסד חינוך בתוכנית ליבה.

ועדת טרכטנברג המליצה על חלק גדול מהצעדים האלה, וטוב שכך. זה הכרחי כדי להציל את הכלכלה וזה אפשרי פוליטית. אין כל בעיה להקים את הממשלה שתיישם זאת. הליכוד וקדימה פשוט צריכים למצוא את האומץ לשבת יחד.

-

הכותב הוא סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"