הקשר בין ביורוקרטיה לשחיתות שלטונית

ישראל מפגרת בשני עשורים אחרי השיטות שמפעילות מדינות מתקדמות

מוטי שפירא
מוטי שפירא
מוטי שפירא
מוטי שפירא

>> בשקט, בצנעה, וללא פרסום עיתונאי משמעותי קיים משרד ראש הממשלה, בשיתוף עם מקצוענים מ-OECD כנס בן שלושה ימים בשבוע שעבר, שבו השתתפו שרים ונציגים בכירים ממשרדי הממשלה. הכנס עסק בהקטנת הנטל הביורוקרטי וייעול הרגולציה, נושא שנהפך ללהיט באחרונה.

ככל הזכור לי זהו הכנס השלישי בלבד בעשור האחרון שבו עסקה הממשלה בנושאי ניהול פנימיים של מערכותיה. הראשון היה ב-2001, כשממשלת אהוד ברק ניסתה להפעיל רפורמה במינהל הציבורי. השני התקיים כשמשרד ראש הממשלה עיצב מערכת לתוכניות עבודה משרדיות, שריכזה את משרדי הממשלה תחת קורת גג אחת לליווי התוכנית.

גם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקדיש לנושא מושב בכנס קיסריה אחרון, שבו השתתפו נציגי הממשלה, המגזר העסקי ומומחים. הטיפול ברגולציה ובביורוקרטיה מצטרף לפעילותו של השר מיכאל איתן בתחום שיפור השירות לציבור, לניסיונות של נציבות שירות המדינה לקדם את איכות הניהול, לתוכניתו ארוכת הטווח של מנכ"ל האוצר חיים שני, ולטיפול נקודתי כזה או אחר של הממונה על השכר, החשב הכללי ואגף התקציבים.

נראה כי הממשלה מפנימה, אמנם באיחור רב, כי בעשור השני של המאה ה-21 לא תוכל עוד לפעול באותה המתכונת שהשתרשה בעשורים האחרונים, המבוססת על שילוב קטלני של יהירות, גאווה, התנשאות והנחה מוטעית כי כוחה של הממשלה בלתי מוגבל. אזרח העולם המודרני לא מוכן עוד לסבול ביורוקרטיה, סרבול ואטימות ורוצה ממשלה שיודעת להגיב במהירות ובטכנולוגיה מתקדמת - בדיוק כפי שבעל העסק והאזרח נדרשים לפעול בעולם העסקים המודרני.

בכל הכנסים שהתקיימו הוזכרו שתי השפעות מרכזיות של ביורוקרטיה ורגולציה בלתי יעילים. האחת היא הקושי הגובר לפתוח, לקיים ולפתח עסקים בישראל, או במלים אחרות, הצורך של בעלי עסקים (בעיקר קטנים ובינוניים) להשקיע משאבים בלתי פרופורציונליים כדי להשיג מטרות עסקיות סבירות. השנייה היא המחיר החברתי של ביורוקרטיה ורגולציה לא הגיונית - התפתחות תרבות של קשרים, צבאות מעכארים ולוביסטים. מהתפתחותה של תרבות כזו המרחק לשחיתות ציבורית ושלטונית קצר.

המסר שיכולנו ללמוד מנציגי OECD שהשתתפו בכנס שערך משרד ראש הממשלה בשבוע שעבר הוא שישראל מפגרת בשני עשורים אחרי השיטות שמפעילות מדינות מתקדמות כדי לייעל את עבודת הביורוקרטיה והרגולציה במגזר הציבורי.

רוב הממשלות המערביות בנו מוסדות שכל עיסוקם הוא לפקח על עבודת הרגולציה, לצד הקטנת הנטל הביורוקרטי. בישראל נראה כי דווקא בשנים האחרונות מתגברת נטיית המגזר הציבורי להגביר את הנטל הביורוקרטי והרגולטורי - בעיקר בעידן המשפטיזציה והנטייה להטיל אשמה אישית על פקידי ציבור במידה שמתגלים מחדלים.

מסיבה זו קיימת חשיבות מרובה לעובדה שהממשלה מנסה לטפל בנושא, הן על ידי הפעולות המעשיות של מנכ"ל האוצר והן על ידי העלאת הנושא לסדר היום הציבורי. טיפול מערכתי בנושא, בשיתוף המגזר הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה, ואנשי מקצוע מהעולם עשוי להביא בשורה. ללא מעורבות וגיבוי מצד ראש הממשלה והשרים הבכירים קשה לצפות לתוצאות מרשימות.

הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"